במשך חודשים משדרות אלינו החדשות בטלוויזיה, כי מדובר במערכת הבחירות הגורלית ביותר בכל 78 שנות קיומה של מדינת ישראל. אפשר שמערכות החדשות צדקו ואפשר שלא, אבל אי אפשר לקחת מהן את ההשפעה על הלך הרוח בקרב הצופים, שהצביע על מתח גבוה לקראת השעה 22:00.
אם לא די בזה, הרי שבערך מהשעה 20:00 וכדי להשאיר אותנו צמודים למסך, הובטחו לנו תוצאות "דרמטיות", בלי לרמוז על הכיוון. ואז יצאו שלושת הערוצים, כל אחד בתורו לאתנחתא קומית.
בכאן 11 שידרו פרק בחירות מיוחד (ולא מאוד מצחיק) של "קופה ראשית". בקשת 12 ניסו לאחוז במקל משני קצותיו ופיצלו את "ארץ נהדרת" לתכנית ששודרה לפני פרסום המדגם ועוד כמחצית השעה לאחר היוודע התוצאות הלא סופיות. ברשת 13 חזרו אל "הישראלים" של שלישיית "מה קשור", שהוכיחה שגם הרכב מקורי עלול להפוך ללהקת קאוורים.
הכוונה אינה להפחית מחביבותה של "קופה ראשית" שלפעמים נראית חדורת מטרה כמו שירה שטיינבוך, מנהלת הסופרמרקט ומכמירת לב כמו ראמזי. גם לא חלילה להטיל דופי במקצוענות של חבורת "ארץ נהדרת", שכשרונה ממלא כבר עשרות(!) שנים. ואף לא לפגוע בגלריית הדמויות המשעשעת של "הישראלים".
אז מה היה בעייתי בערב השידורים הזה (ייאמר לזכות ערוץ 14 שהוא לפחות לא ניסה להצחיק, לפחות לא בכוונה)? שבכל שלושת הערוצים שכחו את הכלל הראשון לקומדיה: הטיימינג.
המדגם שלא דגם
כבר כמעט חצי שנה אתם חופרים לנו על "בחירות גורליות" ובסוף, ברגע המתח שאותו סייעתם לבנות, מביאים לי את תום יער בדמות של איזו פותחת בקלפים? גם הדינמיקה בין העובדים ללקוחות "שפע יששכר" לא עשתה את העבודה ואפילו לא המערכון (המשעשע לעצמו) על חברות גובי הפרוטקשן שבאים לשרוף את העסק של החייב - עד שלפתע נכנסת השבת.
זה פשוט לא עבד, אפילו בהתחשב באלטרנטיבה: עוד דיבורים שאינם אלא טחינת מים באולפנים.
הנה מחמאות לערוץ שלא מרבים לדבר בו, בטח שלא להחמיא לו, אבל לפחות מבחינת תמונת הגושים הוא היה המדויק ביותר: ערוץ 24i (ערוץ 15 בשלט), שחזה במדויק את תמונת הגושים (55 לגוש נתניהו, 49 לגוש השינוי ו-16 למפלגות הערביות).
כלומר, אם היה משהו שכן הצליח להצחיק יותר מתכניות הבידור והסאטירה ששודרו בשלושת הערוצים כמעט במקביל, הרי זה רק הפער בין המדגמים שלהם לתוצאות האמת.
ובכן, משבר אמון
בערוץ 11 הרימה טלי מורנו לדודי חסיד, והציגה אותו כ"הסוקר המדויק ביותר בישראל". בערוץ 12 מוכרים לנו את מנו גבע כאיש שעיני כל המדינה יהיו נשואות אליו, וכך הלאה. ומה קיבלנו? מעבר לעבודה שלאף גוש לא יהיה את הרוב הדרוש כדי להרכיב ממשלה, לא הרבה יותר מכך.
סקרים מביאים רייטינג ( לא רק לטלוויזיה), אבל כשהפער בינם לבין המציאות הוא גדול כל כך (חלקם הצליחו להיות מופרכים - אם כי לכיוון ההפוך - ממש כמו הסקרים של פילבר, שהיו למשל ולשנינה).
זו כבר אינה ביקורת על פרוגרמינג לקוי, שזימן אתנחתא קומית מיותר לשעה שבה ליבם של ישראלים רבים אינו מסוגל לשאת שום סוג של הלצה, אלא על חברות החדשות, קודש הקודשים של העיתונאות בטלוויזיה.
הן כל הדיונים באולפנים נשענו על סקרים שלא היו יותר מדויקים יותר מסברות כרס ומהימורים שפורסמו ברשתות החברתיות. כך שעולה השאלה: איך אפשר להתייחס ברצינות לשיח שכזה?
הנה כי כן קיבלנו מערוצי הטלוויזיה שלנו ערב שייזכר לדיראון עולם: מילא שלא הצליחו להצחיק, אבל זה שהחזיקו אותנו במתח לקראת מה שהתברר בדיעבד אפילו לא כניחוש מושכל? זה כבר משהו שאפילו ב"ארץ נהדרת" יתקשו לעשות ממנו סאטירה.