הידיעה החשובה ביותר של הערב חמקה מתחת לרדאר, אולי מפני שההיא שודרה לראשונה עוד ביום שישי, ארבעה ימים לפני הבחירות. "בליכוד טוענים לזיופים" דיווחה דפנה ליאל ל-"שש עם עודד בן עמי" והוסיפה שתלונת הליכוד על חשד לזיוף בקלפיות במגזר הערבי אינה מפתיעה, שכן היא הוכנה מבעוד מועד, לפני הבחירות. "אנחנו דיווחנו על כך כבר ביום שישי". סיכמה.
העניין הוא שלפעמים אנשים לא מבינים את משמעות דבריהם שלהם אלא בדיעבד. נפרק את המשפט הזה, ברשותכם. על פי דפנה ליאל, העיתונאית הפוליטית הבכירה והאמינה של חדשות 12, הכינה מפלגת השלטון, המפלגה הגדולה בישראל, תלונה מראש. משמע התלונה כוזבת, משמע מי שמנסה לפגוע בטוהר הבחירות הוא, לכאורה, מגיש התלונה.
זו אולי הדוגמה הבוטה ביותר להשתלטות הליכוד על סדר היום של הערוצים שראשיו מכנים ב"חיבה", ערוצי התרעלה והתבהלה. שעות אחר הצהרים של אחרי יום בחירות הן שעות שידור חשובות: הצופים צפו במדגמים בשעה עשר, צרכו (לרוב) גם את שתי שעות השידור הבאות ואחרי חצות פרשו למיטותיהם – הן מחר יום עבודה.
לפנות ערב הם צופים שוב בטלוויזיה, גם אם אין זה ממנהגם בימים כתיקונם, שכן התוצאות כבר התייצבו (לכל היותר מתחבא שינוי של מנדט לכאן או לכאן במעטפות הכפולות) ואפשר לקבל תמונת מצב ברורה – כלומר, של התוצאות (שמשקפות הפעם מצב לא ברור).
כן, כן, כן: ביבי שולטטט
עסקינן, חברים, בשעות שהופכות לחשובות הרבה יותר מאשר בכל יום שידורים אחר, שכן הן מעצבות את זווית הראייה של הצופים על התוצאות. עכשיו, נניח לרגע שאני צופה בטלוויזיה הישראלית מבלי לדעת שום דבר אודות הפוליטיקה שלה. רק מצפייה בערוצים 11-13, הייתי יכול להבין שנתניהו זכה לניצחון סוחף בבחירות.
"הוא כבר התחיל להרכיב את הממשלה הבאה", "בגוש השינוי עדיין בהלם מהתוצאות" ועוד משפטים כגון אלה, נשמעו ברמה. אצל רפי רשף למשל, תכנית נבונה לרוב, היו כולם תמימי דעים לגבי האפשרות – או ליתר דיוק, חוסר האפשרות, של איזנקוט להרכיב ממשלה צרה. זכותם המלאה כמובן, רק שזה נראה קצת כמו פאנל של יציע אוהדים שהקבוצה שלהם ספגה שער שוויון דרמטי בתוספת הזמן – ולכן הם מתבטאים כמו מי שהפסידו.
שלטטתי את דרכי הלאה, אל מיכל רשף ויואב זהבי ב"כאן 11", לרוב עוסקים השניים בענייני חוץ ומגישים תכנית מעניינת למדי. אמש, מטבע הדברים, עסקו שם בענייני הבחירות. איך עשו זאת? בעזרת הפרשן הימני (הרהוט והמנומק תמיד, הגם שלרוב איני מסכים עם דעותיו) נדב העצני ובעזרת מורן שמואלוף, חברת מרכז הליכוד. שמואלוף סבורה, כמה מפתיע, ששותפות עם הערבים אינה לגיטימית, בין היתר, בשל התבטאויות של אחדים מראשיה. כאשר יואב קרקובסקי, פרשן קול ישראל, מאתגר אותה עם דברי הרב לנדו, היא מתרעמת: "אתה נותן דוגמה קיצונית". לשמוע ולא להאמין.
נדב העצני סבור שעצם ההתמודדות של "המשותפת" (שעל פי התוצאות הידועות כרגע, זכתה ל-12 מנדטים) היא אינה חוקית. אגב, גם קרקובסקי, שמעיד על עצמו: "אני מאלה שלא פוסלים שיתוף פעולה עם הערבים", דווקא פוסל כל אפשרות של הקמת ממשלת מיעוט בתמיכתם.
שמישהו יתקשר לחסון
וזו, חברים, אמורה להיות עוד השעה השפויה של לוח השידורים ב"כאן 11", אני מאוד מקווה שמישהו שם טרח להתקשר לאילה חסון (מגישת השעה הבאה) ולומר לה שתישאר בבית, שכן דעותיה מיוצגות היטב על ידי קודמיה באולפן.
עד כמה? אם זה לא הספיק, האורחת הכמעט אחרונה של השעה הייתה נילי אהרון, ראש מועצת ירוחם וחברת הליכוד, שהוזמנה לאולפן כדי לסכם את הלילה הגדול של נתניהו... (המשפט האחרון הוא שלי, שכן הוא ריחף מעל המשדר כמעט לכל אורכו). אמרנו שאילה חסון מיותרת? ובכן, מי שמתקשר אליה יכול להמשיך גם לערוץ 14 ולהגיד להם שייסגרו, שכן התאגיד יישר את שורותיו לימין.
בדרך בין כאן 11 ל"שש" עם עודד בן עמי (קשת 12), נחשפתי לקדימון של קרן מרציאנו. הכותרת: "בחירות או ממשלת אחדות". בחיי שלא ברור למה הליכוד צריך להגיש תלונת שווא על זיופים במגזר הערבי כשגם בחדשות 12 סבורים שקולותיהם של 19 מנדטים שהניב המגזר הערבי אינם שווים.
צדיק כמעט יחיד בסדום הטלוויזיונית של שידורי אחר הצהריים והערב היה, כמה לא מפתיע, עודד בן עמי. זה לא שהוא יצא מגדרו כדי להזכיר שיש גם אפשרות של ממשלה צרה בתמיכת הרשימות הערביות, אלא שהוא לפחות ראיין, בין השאר, גם את מוחמד מג'אדלה, שהזכיר שמדובר בקולות של, כמה מפתיע, אזרחי ישראל.
למה בן עמי בלט בהגינותו? כי מסיבת הניצחון של הליכוד (מפלגה שהפסידה, נכוו לידוע עתה, 6 מנדטים מכוחה ואיבדה את הרוב הקואליציוני שאפשר את שלטונה) נמשכה גם אצל מוריה וברקו ב"רשת 13". הכותרת גרסה: "נתניהו לא ניצח, גוש השינוי הפסיד", וכשתיארו שם למשל את הנעשה במטה איזנקוט סיכמה מוריה אסרף: "הם מבינים שהם הפסידו".
מזל שאז החלה תכניתה של קרן מרציאנו ("שבע", קשת 12) שאמנם בתחילתה המשיכה את הקו, עם עמית סגל ובן כספית, אבל לפחות בהמשך איזנה. לא רק בריאיון עם יאיר גולן, אלא עוד קודם, בשקופית שמיטיבה לתאר את התוצאות כהווייתן: "גוש נתניהו 53 מנדטים, גוש מתנגדי נתניהו 67 מנדטים".
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אם כן, הפעם שקופית אחת הייתה שווה שעות של שידור שקדמו לה, שעות של פייק, כמעט כמו התלונה שהגיש אתמול הליכוד לוועדת הבחירות, תלונה שעליה דווח בחדשות 12 ארבעה ימים לפני הבחירות.