המסלול הנכון: דוגמניות העל שהפכו לשחקניות אופי

זכייה בתחרות יופי מקומית שלחה את הנערה היפהפיה מיוהנסבורג הישר אל חוזה דוגמנות במילאנו, אך לקח לה בדיוק שנה כדי להבין שהכיוון שלה שונה לחלוטין ועברה לרקוד בלט בניו יורק. פציעה בברך שלחה אותה ללוס אנג'לס, כדי לשנות ייעוד בפעם השלישית בזמן די קצר. אך אולי ניסיון החיים המורכב הזהב הביא אותה לת'רון להפוך ליותר מדקורציה בלונדינית, ששיאה הוא תפקיד הרוצחת הסידרתית בסרט "מונסטר", שבשבילו עשתה את הנורא מכל – העלתה במשקל. עם אוסקר ביד על התפקיד ההוא, לת'רון אין בעיה לשוב ולדגמן - ממילא אין לה מה להוכיח

כנראה החלוצה הישראלית של השילוב בין פנים מאד יפות למספר קבוע בחיוג המהיר בספר הטלפונים של יוצרים נחשבים. למעשה, אבקסיס הצליחה כל כך בקריירת המשחק שלה (לא כולל סרטים של עמוס גיתאי, כן?), מסדרות נחשבות כמו "שבתות וחגים" ועד אפיזודות כמו "חטא יסבח סבח" עד שאף אחד לא באמת זוכר מי זו הבחורה שפתחה את המעיל בפרסומת עם ליאור מילר וחשוב יותר – למה היא גם התחתנה איתו. פרס אופיר אמנם עדיין אין לה ברזומה, אבל נראה שזה רק עניין של זמן

שתי אופציות יש לדוגמנית החפצה בקריירת משחק - האופציה של לכתת רגליים בין אודישנים, לעבוד קשה ולקוות לטוב, מול הדרך הקלה של לשכב עם מפיק ידוע. כשברי הגיעה להוליווד היא כבר היתה דוגמנית מפורסמת - מקום שני בתחרות מיס אמריקה ומקום שישי במיס עולם, כך שעל הדרך הקלה היא דילגה. עם המפיק המפורסם אהרון ספלינג היא לא שכבה, ככל הידוע לנו, ואולי בגלל כשברי הגיעה לאודישן לפרויקט חדש שלו, הוא שלח אותה הביתה. אז ברי שוב הלכה על הדרך הקשה, שהסתיימה באוסקר ראשון לשחקנית שחורה (עבור "מונסטר בול"), שהשכיח את פרס הראזי בו זכתה

באופן די משעשע, אחת ההופעות הראשונות של ת'ורמן בקולנוע היתה בעיבוד לאגדת הברון מינכהאוזן, שם הופיעה בתפקיד ונוס, אלת היופי. אלא שגם הופעה קצרה בעירום בסרט לא הצילה אותו מכישלון קופתי מביך, כישלון שגרם לת'ורמן להבין שגם אם היא יפה מספיק לדגמן – עדיף לה לשחק תפקידים שיבליטו צדדים אחרים באישיות שלה. למזלה, קוונטין טרנטינו, אחד שיודע לחבר נשים יפות לתפקידי מפתח, היה שם בזמן והפך את הלימון לבלאק ממבה

מילה ג'ובוביץ' היא מהנשים שברור לכל אחד שמלאכי מרום נישקו אותה על עפעפיה; היא לא רק יפה באופן מטורלל אלא גם יש לה את הקוליות הרוסית ומבט הקרח שאומר – פרנקלי מיי דיר, איי דונט גיב א פאק. ג'ובוביץ' התחילה לדגמן בגיל 11 ושמונה עשרה שנים אחר כך נחשבה לדוגמנית הרווחית בעולם. התפקיד שהפך אותה לשחקנית שעשתה מעבר מלא מדוגמנות למשחק, היה לילו ב"האלמנט החמישי", וחוץ מזה שהיא היתה מתוקה להחריד, היא גם היחידה שיכולה ללבוש רצועות כתומות ולהראות כמו בונבון

כילדה קטנה, העבירה קונלי את זמנה בעיקר בין העיירה וודסטוק וברוקלין. זה אמנם יכול להסביר את הגבות המוגזמות והלוק האינטלקטואלי אבל לא להעלים את הסוד הקטן שלה – קונלי התחילה את דרכה בתעשייה כילדה דוגמנית עגלגלה ואף הופיעה על השערים של לא מעט מגזינים נחשבים לנוער. משם החלה קונלי להופיע בפרסומות, לאחר מכן הגיעה לטלוויזיה ולקולנוע, אמנם כבר בגיל 14 קונלי קיבלה תפקיד קטן בסרטו של סרג'יו ליאונה "היו זמנים באמריקה", שכמו קריירת הדוגמנות שלה - לא העיד על השחקנית שבסופו של דבר, שתזכה באוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר על "נפלאות התבונה"

מגיל 16 מלי לוי מאכילה גברים ישראלים סרטים ורק עכשיו, בגיל 29 היא התחילה להאכיל אותם כובעים: התפקיד המעולה שלה בגרסת עוזי וייל ל"המשרד" מוכיח שכל קשקושי ה"סיטי טאוור" ו"אהבה מעבר לפינה" היו בעיקר העברת זמן, שלא לדבר על הקריירה המוזיקלית המטופשת. כולם היו למעשה תרגיל הסחה מהארוכים והמתוחכמים שנראו, רק כדי להוכיח שאפשר להיות גם יפה, גם מצליחה וגם שחקנית אופי

כמו הרבה פרחות אחרות, דיאז התגלתה על ידי צלם בגיל 16 כשבילתה בקניון. שלא כמו פרחות, היא לא נאלצה לשלם עבור בוק לאיש מפוקפק עם מצלמה וצו הרחקה, והיא דיגמנה משך חמש שנים והצליחה באופן בינוני. דיאז הבינה כנראה שהיא אמנם חמודה להפליא, אבל סינדי קרופורד היא לא תהיה, וגייסה את החן והחוש הקומי הבריא שלה כדי להדחק להוליווד בתפקיד הבחורה הלוהטת שאפשר להריץ איתה דאחקות. כל זמן שהיא נשארת במגרש שלה, ולא מנסה להזיל דמעות – היא אפילו אחלה שחקנית

מיקומה של רותם סלע ברשימה זו עוד טעון הוכחה, אך למי שצפה ב"אבודים באפריקה", ברור שכל עוד הדמות בנויה נכון – סלע היא הרבה יותר מפרזנטורית מובילה של מותג האופנה "תהיי יפה ותדברי רק בצילומים על סטים". בעולם שבו על כל סלב מסתובבות ארבע יחצניות בתפקיד אמצעי מניעה לתוכן, היכולת של סלע לצחוק על עצמה ועל תפקידה בעולם, הן הדרך היחידה שלה להתמודד עם יום דין, הידוע בכינויו "גיל 30"