"3 הוא מספר מזל" אומר השיר המפורסם אך משאיר קצת ערפול סביב טיבו של מזל זה. ובאמת, הימים האחרונים הסתדרו במין שלישיה עם מזל קצת מבולבל, ועוד בסימן כמה יאה האות ג': גורו, הראפר האגדי (גאנגסטאר, ג'זמאטאז), נפטר בשבוע שעבר והותיר סקנדל עגום בעקבותיו (לינקים למחוות שנעשו לו בהמשך); ג'יילס פיטרסון, שביקר בארץ בשישי האחרון, עם תקלוט מהנה ומעניין במועדון הבלוק, שגרר תגובות מגוונות כמעט כמספר הסגנונות שנוגנו בו; וגיל סקוט-הרון, שככל הנראה ביטל לצערנו את הגעתו המתוכננת ארצה.
מרוב שהרהרתי באלו, גם בי דבקה השלשת, שמתבטאת בשלוש ספירות של מוזיקה אלקטרונית דראם'נ'בייס, האוס/טכנו, ו-דאבסטפ/גאראג' שמתכנסות יחד ומיוצגות על ידי מבחר מפיקים עכשוויים (פלוס מחוות 1 במאי לפתיחה). אם במקרים רבים מעבר של מפיקים מתחום אחד למשנהו יוצר זוועתונים שהפגינו לרוב אופורטוניזם גס, נראה כי עומק ההבנה והמשותף שבין אלו שכאן דווקא חוברים לחזית מרתקת של אלקטרוניקה מועדונית אמיצה ובעלת נשמה אחת מתואמת.
Instra:Mental Lets Talk // Naked Lunch // 20:40
גרסת אינרזון אורקטסרה לקלאסיקת הסול "People Make the World Go Round", ברמיקס המופתי של קארל קרייג מ-99', היא הצדעתנו הקטנה לפועלי העולם שבזכותם הוא סב. כבר ברמיקס הזה משתלבות נגיעות של טכנו, היפ-הופ ודראם'נ'בייס במכה אחת. את 20 הדקות שאחר כך אנחנו מבלים עם חבורת אוטונומיק של המפיקים D-Bridge והצמד Instra:Mental, אנשי דראם'נ'בייס ביומיום, ז'אנר בו הם מובילים צליל אוורירי ומאופק שמפיח בו רוח רעננה שלא נשמעה כמותו זמן רב. בשנה וחצי האחרונות הם גם מפגינים מגע מידאס בכל מה שהם נוגעים בו, גם אם הוא הרחק מעבר לתחום מכורתם, ומשתפים פעולה עם שמות חמים מסצנות שכנות (סקרים, אקטרס, אפלבלים). לפני כחודש הם הוציאו דיסק מיקס מצוין בסדרת הלייב של מועדון הפאבריק, "FabricLive 50", שמומלץ גם למי שנדמה לו ששמע את כל שיש לדראם'נ'בייס להציע.
Mount Kimbie William (Tama Sumo & Prosumer remix) // Hotflush // 42:10
קטע ההאוס העמוק "Lets Talk" של Instra:Mental שולח אותנו הלאה לתוך סקציה של קטעי 4 על 4, בה מתערבבים טכנו והאוס עם השפעות של ג'ז. כך קורה ב-"Soul Surrender" המהפנט של יואב B, מתוך תקליט חדש שיוצא לו כעת בלייבל ההולנדי דלסין לאחר כמה שנים של דממה מוזיקלית. הכיוון הזה ממשיך ביתר שאת בחדש של פלואטינג פוינטס וקטע בולט מאלבומם של קובלסטון ג'ז שמיד אחריו. סוגר את המקבץ הזה הוא הרמיקס המדהים של טאמה סומו ופרוסיומר (שביקרו כאן בשנים האחרונות במסגרת הליין פקוטק) להרכב האנגלי מאונט קימבי, שלוקח את האלקטרוניקה הפוסט-דאבסטפית העדינה והמפורקת של המקור למעמקים של רחבת הפנורמה בר בברלין.
Andrea You Still Got Me // Daphne // 57:30
ואם את השליש האמצעי סיימנו בטכנו שיוצא בלייבל דאבסטפ (הוטפלאש), אז השליש האחרון נפתח כהשתקפות מראה בדמותו של TRG, המפיק ההונגרי שהחל את דרכו בסצינת הדאבסטפ ובשנה האחרונה נע בעקביות בכיוון ההפוך על ציר הגאראג' (הסגנון שבעצם מחבר מבחנה היסטורית ותבניתית בין האוס לדאבסטפ, וגם דראם'נ'בייס לצורך העניין). מתובלת בקולות נשיים, רביעיית קטעים אחרונה זו מביאה אותנו לסגירת המעגל (והמהדורה) עם מחוות הרייב-ברייקביט של אנדראה, פסבדונים הדאבסטפ/ברייקס של מפיק הטכנו אנדי סטוט, שכמו חבריו לפרק מצטיין למדי כשהוא במרחק כמה צעדים מסביבתו המוכרת.