"הייתי קצת לייט בלומר עם נירוונה, היה לי סוג של אנטי לדברים מצליחים. האסימון נפל לי עם מופע האנפלאגד הנודע, בעיקר דרך שני קאברים שעשו שם לשניים מגיבורי הילדות שלי בואי ולדבלי. דווקא דרך הגרסאות העירומות של השירים הבנתי עד כמה הם גדולים ואז חפרתי אחורה. באותה הופעה קורט מבצע את "Pennyroyal Tea" לבד עם הגיטרה, ביצוע מדהים לשיר מעולה על סבל (או על קלקול קיבה). הייתי גם שמח להגיע לעולם הבא ולגלות שכולו לאונרד כהן".