ככה מתחיל בדרך כלל הלילה הלבן של תל אביב: מגיעים לשדרות רוטשילד המוארות, בין עשרות המיצגים והמופיעים המפוזרים לאורכה, ומתחילים ללכת. עם הזמן, ההליכה בשדרות רוטשילד, או בשכונת פלורנטין, או ברחוב קינג ג'ורג', הפכו לעניין עצמו. בין עשרות היוזמות המוזיקליות והאמנותיות לאופציות הקולינריות, לילה לבן הפך ללילה של הליכה, עם דרינק ביד שאפשר להניח על תיבה של קק"ל.
מאז הונהגה מסורת לילה לבן בתל אביב, מספר המבקרים הגרים מחוץ לתל אביב, שמגיעים לעיר הגדולה למען הלילה הזה בלבד, הולך וגדל. גורם בעירייה סיפר במהלך הלילה כי כרבע מיליון אנשים, לא פחות, גדשו את רחובות העיר. מה הם חיפשו בה שאינו קיים בדרך כלל? מה מונע מהם, אלו שאינם עובדים ביום שישי כמובן, לבוא אליה בכל יום חמישי באותן כמויות? כי בני אדם צריכים אירוע. אפשר לקרוא לזה לילה לבן, לילה שחור או לילה ורוד. העיקר שיהיה אירוע.
במהלך הלילה, פיד הפייסבוק והטוויטר הוצף בתלונות של תושבי תל אביב על נחילי האדם שתקפו את העיר. White Walkers כינו אותם שם, בפרפראזה די מצחיקה על החבורה המאיימת מ"משחקי הכס" האופנתית. אבל המאבק הזה הוכרע, גם אמש, ללא תנאי. תל אביב של הלילה הלבן היא תל אביב של ערי הלווין וגם מעבר להן. לא פלא שערים נוספות מנסות לאמץ את המודל - אם יתאפשר להן, הם גם ייבאו את תל אביב.
אומרים שה-אירוע של לילה לבן 2011 היה הופעתה של בלקן ביט בוקס במערה החשמלית, שנפתחה מחדש בדיזנגוף סנטר. לא שבלקן ביט בוקס צריכים איזשהו לוקיישן כדי לתת שואו, הם יסתפקו גם בבר השכונתי שלכם, אבל לא מעט אנשים הרגישו את הניינטיז היפים שהעבירו במקום הזה חוזרים אליהם לחיים.
ולסיום, אם היינו צריכים משהו שיסכם את תל אביב 2011 בלילות הלבנים והרגילים שלה, הרי שהמשטרה המקומית שוב סיפקה לנו אותו: להקה אחת לסיום אירועי אינדי סיטי, והשעה כבר אחרי חצות - בלילה הלבן, להזכירכם. המשטרה מודיעה שחייבים לסיים את האירוע, ללא הופעה של איזבו, כפי שמספרות התמונות לעיל. בעירייה מוחים וראש העירייה בעצמו מנסה למצוא פיתרון, אבל כאן בעיר צווי הסגירה, מחירי הדיור ודו"חות החנייה, אין כאלה, גם כשהעירייה רוצה. להתראות בשנה הבאה.
לילה לבן 2011: תמונות נוספות בפייסבוק שלנו
צילומים: ברני ארדוב, נמרוד סונדרס, הרצל הדר
