שלושה מכל חמישה תלמידים יהודים שהשתתפו בסקר באנגליה דיווחו כי חוו אנטישמיות, אולם רבים מהם אינם מדווחים על התקריות, בין היתר משום שאינם מאמינים שתלונותיהם יטופלו כראוי. כך עולה מממצאי דוח עצמאי שהזמינה ממשלת בריטניה, בראשות סר דייוויד בל, לשעבר המפקח הראשי על בתי הספר באנגליה, שצפוי להתפרסם רשמית היום (רביעי).
על פי פרטים שנחשפו לקראת פרסום הדוח בעיתונים הבריטיים בהם הדיילי טלגרף, הטיימס והגרדיאן, וכן ברשת סקיי ניוז, הדוח מצביע על תופעה נרחבת של אנטישמיות במערכת החינוך, שלא תמיד מזוהה על ידי המורים והמנהלים, ולעיתים אינה זוכה למענה גם כאשר תלמידים מתלוננים. הסקירה כוללת 27 המלצות לשינוי דרכי ההתמודדות עם התופעה, וממשלת בריטניה צפויה לאמץ את כולן.
אחת הסוגיות הרגישות בדוח היא הצגת סמלים פרו־פלסטיניים בבתי הספר, ובהם האבטיח, שהפך לסמל הזדהות עם הפלסטינים בשל צבעיו, הזהים לצבעי הדגל הפלסטיני. לפי הטיימס, הדוח ממליץ לבחון את התאמתם של סמלים פוליטיים לסביבה החינוכית ולהחמיר את כללי הניטרליות הפוליטית של המורים. הדיילי טלגרף דיווח כי מורים עלולים להיאסר בענידת סמלים המזוהים עם פלסטין במהלך עבודתם. אין מדובר בשלב זה באיסור גורף שכבר הוטל, אלא באפשרות העולה מההמלצות הצפויות להתפרסם.
ממצא מדאיג נוסף נוגע לבתי ספר שנמנעו מציון יום הזיכרון הבינלאומי לשואה, ב-27 בינואר, על רקע המלחמה בעזה והמחלוקת סביב ישראל. לפי הטיימס, בל ממליץ להבטיח שכל בתי הספר באנגליה יציינו את היום מדי שנה, וכי הוראת השואה תעסוק במפורש באנטישמיות שהובילה לרצח שישה מיליון היהודים. הדוח מדגיש גם כי לימודי השואה לבדם אינם מספיקים כדי להכיר לתלמידים את היהדות ואת החיים היהודיים, וכי יש להרחיב את ההיכרות עם ההיסטוריה, התרבות והזהות היהודית.
הממצא הבולט ביותר בדוח נוגע להיקף האנטישמיות בקרב תלמידים. שלושה מכל חמישה תלמידים יהודים שהשתתפו בסקר דיווחו כי חוו אנטישמיות. בסקר הרחב יותר, אחד מכל חמישה תלמידים דיווח שנחשף לאנטישמיות, ופחות ממחצית הנשאלים האמינו שתלונה בנושא תטופל כראוי.
בריאיון לסקיי ניוז אמר בל כי הופתע לא רק מהיקף התופעה, אלא גם מכך שתקריות רבות כלל אינן מדווחות. לדבריו, מדיניות כללית נגד גזענות אינה מספיקה כדי להתמודד עם אנטישמיות, שיש לזהותה במפורש ולהתייחס למאפייניה הייחודיים. בל מתח ביקורת על הגישה הרווחת בחלק מבתי הספר, שלפיה די במדיניות כללית נגד שנאה ודעות קדומות, והדגיש כי יש להכיר באנטישמיות כתופעה בפני עצמה.
בין 27 ההמלצות נכללות הכשרות ייעודיות למורים ולמנהלים, אימוץ הגדרת האנטישמיות של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (IHRA), קביעת נהלים ברורים לדיווח ולטיפול בתקריות והקמת מוקד ארצי שיסייע למוסדות חינוך. אחת ההמלצות המרכזיות היא להתייחס לאנטישמיות גם כסוגיה של הגנה על תלמידים וביטחונם, ולא רק כבעיה משמעתית או כביטוי לדעות קדומות. בתי הספר יידרשו להבהיר שגם התבטאויות אנטישמיות מצד אנשי צוות אינן מתקבלות על הדעת.
הדוח מתייחס גם להשפעת הסכסוך הישראלי-פלסטיני על האווירה בכיתות. לפי הפרסומים המוקדמים, הוא ממליץ לחזק את ההנחיות בדבר ניטרליות פוליטית של מורים, כדי לאפשר לתלמידים לדון בנושאים שנויים במחלוקת בלי לחוש שהמורים כופים עליהם את עמדותיהם. מנהלי בתי הספר יתבקשו לבחון כיצד הצגת סמלים פוליטיים או הבעת עמדות מצד אנשי צוות משפיעות על תלמידים יהודים ועל תחושת הביטחון שלהם.
הנתונים מתפרסמים על רקע עלייה בתקריות אנטישמיות במערכת החינוך הבריטית. לפי ארגון הביטחון של הקהילה היהודית בבריטניה, Community Security Trust (CST), במחצית הראשונה של 2026 תועדו 178 תקריות אנטישמיות הקשורות לבתי ספר, לעומת 112 בתקופה המקבילה אשתקד – עלייה של כ-59%.
הסקירה הוזמנה במרץ השנה על ידי ממשלתו של ראש הממשלה קיר סטארמר, וכללה עדויות של תלמידים, הורים, מורים, מנהלים ונציגי הקהילה היהודית. בל בחן את ההתמודדות עם אנטישמיות במוסדות חינוך ציבוריים ופרטיים ואת יכולתם של בתי הספר להגן על תלמידים יהודים מפני הטרדות, איומים וביטויי שנאה.
נציגי ארגון הגג של יהודי בריטניה, Board of Deputies of British Jews, בירכו על ההמלצה להכיר באנטישמיות כסוגיה הנוגעת להגנה על תלמידים. לדבריהם, הדבר יחייב בתי ספר להתמודד עם התופעה כפי שהם נדרשים להתמודד עם כל איום אחר על ביטחונם של ילדים, ויחזק את האחריות המוטלת על הנהלותיהם.
הדוח המלא צפוי להתפרסם היום, ולאחריו צפויה הממשלה להציג את תגובתה ואת הצעדים שבכוונתה לנקוט ליישום ההמלצות. הפרסומים המקדימים מצביעים על כוונתה לאמץ את כל 27 ההמלצות, אך היקף הצעדים המחייבים והמועד ליישומם יתבררו עם פרסום המסמך הרשמי.
מי אמר את זה? - עשרה ציטוטים אמיתיים מהזירה הפוליטית הישראלית. תדעו לזהות מי עומד מאחורי כל אחד מהם?