גל המחאה על יוקר המחיה באיטליה הידרדר בסוף השבוע לעימותים אלימים בכמה ערים, כשבמוקד מילאנו, שבה נרשמו יומיים רצופים של ביזת חנויות, הצתות והתנגשויות עם המשטרה. העימותים פרצו בשבת והתחדשו אתמול במרכז העיר. ראש הממשלה ג’ורג’ה מלוני זימנה להמשך היום דיון חירום על הסדר הציבורי, ובקואליציה נשמעות קריאות להחמרת הצעדים נגד המעורבים באלימות, ובהם קטינים רבים.
ההפגנות התארגנו על רקע שורה של מצוקות כלכליות וחברתיות: מחירי הדלק והחשבונות, שכר שאינו מספיק למחיה, ומצב בתי הספר ומערכת הבריאות הציבורית. לפי השידור הציבורי האיטלקי RAI, בחלק מהמוקדים נשמעו גם קריאות נגד הממשלה. ההתארגנות, שפעלה בין היתר תחת השם “Italia in Piazza” - “איטליה בכיכר” - משכה צעירים ותלמידים רבים, ובחלק מההפגנות השתתפו גם הורים עם ילדים.
במילאנו הגיעה המחאה אל לבה המסחרי והתיירותי של העיר. לפי “קוריירה דלה סרה”, כ-5,000 בני אדם השתתפו בהפגנה בשבת, וכ-500 צעירים התפצלו מהצעדה והחלו להתעמת עם כוחות הביטחון ולהשחית רכוש. אבנים, בקבוקים וחפצים הושלכו לעבר השוטרים, וניידת קרביניירי ניזוקה קשות. המשטרה הגיבה בגז מדמיע ובמכת”זיות.
לפי סוכנות AP, הצעדה החלה בשקט, אך בהמשך רעולי פנים בזזו חנויות והציתו מחסומים שהורכבו משולחנות בתי קפה. כיכר הדואומו וגלריית הקניות הסמוכה, שבשבת רגילה גדושות בקונים ובתיירים, התרוקנו בעקבות האלימות.
אתמול בבוקר נראה היה שמרכז מילאנו חוזר לשגרה. עובדי הניקיון פינו את ההריסות, בתי הקפה החזירו את השולחנות למקומם, ותיירים שבו לעבור בכיכר. חלונות הראווה המנופצים נותרו עדות לאירועים מהיום הקודם. אלא שהרגיעה הייתה זמנית בלבד.
בהמשך היום התחדשו העימותים והביזה. לפי סוכנות הידיעות האיטלקית ANSA, חנויות ליוויס ואנדר ארמור ברחוב אורפיצ’י, סמוך לכיכר קורדוזיו, נבזזו לאחר ששמשותיהן נופצו, בין היתר באמצעות כידון של קורקינט. חלק מהנוכחים נכנסו לחנויות והוציאו סחורה, בעוד אחרים עמדו מסביב וצילמו. כוחות משטרה התקדמו לעבר הקבוצות תוך שימוש בגז מדמיע, והכניסה לגלריית ויטוריו עמנואלה נחסמה. בתי עסק סגרו ופינו שולחנות וכיסאות מהרחוב.
בעדכון שפרסמה ANSA ביום אתמול בערב נמסר כי 160 בני אדם נלקחו לתחנת המשטרה עוד לפני השעה 19:00. לפי מקורות במשטרה ובמחלקה לביטחון הציבור שצוטטו בסוכנות, 80% מהם היו קטינים. הנתון מתייחס למי שנלקחו לבירור, ואינו מעיד שכולם נעצרו בחשד לעבירות.
מילאנו הייתה מוקד האלימות הבולט, אך העימותים לא הוגבלו אליה. בטורינו הושלכו לעבר המשטרה אבנים, בקבוקים וחזיזים, וריהוט מבתי עסק שימש להקמת מחסומים. גם חנות הספרים פלטרינלי בתחנת הרכבת פורטה נואובה נפגעה. “קוריירה דלה סרה” דיווח על ארבעה עצורים בעיר: בגיר שנחשד בהתנגדות לשוטר ושלושה קטינים שנמצאו עם בקבוקי תבערה. בסך הכול זוהו בטורינו 60 משתתפים.
בבולוניה התרכזו העימותים באזור תחנת הרכבת. לפי יורוניוז, צעירים רעולי פנים השליכו אבנים, בקבוקי זכוכית ומחסומים לעבר כוחות הביטחון, שהשתמשו במכת”זיות ובגז מדמיע. רויטרס דיווחה על עימותים בשבת גם בברשיה ובברגמו.
לפי דוח משטרתי שצוטט ברויטרס, 28 בני אדם נעצרו בעימותי שבת בכמה ערים. במקביל פורסמו נתונים משתנים על מספר הפצועים: דיווחי בתי החולים הראשוניים במילאנו עסקו בעשרות מטופלים, ובהמשך דיווחה ANSA על כ-90 אנשי כוחות הביטחון שטופלו בבתי חולים בעיר.
אחת השאלות המרכזיות שמעסיקות את התקשורת האיטלקית היא מי עומד מאחורי האלימות. הדיווחים ממילאנו מציירים תמונה של קבוצות צעירות, ללא הנהגה ברורה או שיוך פוליטי אחיד. “לה רפובליקה” תיאר רבים מהמעורבים כמי שאינם משתייכים למסגרת מוגדרת, ושחלקם תיעדו את ההרס והפיצו אותו ברשתות החברתיות.
עם זאת, הרכב המשתתפים השתנה בין הערים. לפי RAI, בטורינו הצטרפו להפגנה גם סטודנטים, מרכזים חברתיים, ועדות אנטי-פשיסטיות ואיגודים מקצועיים.
האירועים הפכו במהירות לעימות פוליטי. מלוני גינתה את האלימות והביעה תמיכה בכוחות הביטחון. ראש עיריית מילאנו, ג’וזפה סאלה, טען כי מספר השוטרים שנפרסו בעיר לא היה מספק, ונקלע לעימות פומבי עם שר הפנים מתאו פיאנטדוזי.
לפי ANSA, בדיון שזימנה מלוני צפויים להיבחן ניהול ההפגנות והאפשרות להוסיף כלים להתמודדות עם האלימות. בקואליציה מקודמות הצעות להחמרת הטיפול בקטינים המעורבים בהתפרעויות, אך נכון לדיווחים מאמש מדובר באפשרויות שנידונות, ולא בהחלטות שכבר אושרו.
מנגד, תשעה ראשי ערים מהמרכז-שמאל, ובהם ראשי רומא, מילאנו, טורינו, בולוניה ונאפולי, גינו את האלימות וקראו לממשלה לכנס אותם לדיון. לצד הגינוי, הם הדגישו את הסבל שיוקר המחיה גורם לאזרחים ואת הצורך לתת לו מענה.
לצד ההתפרעויות בצפון התקיימה בשבת ברומא הפגנה גדולה בהובלת איגוד העובדים CGIL. מזכ”ל האיגוד, מאוריציו לנדיני, העריך שהשתתפו בה יותר מ-100 אלף איש, והכריז על שביתה כללית ב-20 בנובמבר. הוא דרש מהממשלה תשובות בנושאי שכר, זכויות עובדים ותעסוקה לא יציבה לקראת אישור התקציב.
כך ניצבת הממשלה מול שני אתגרים במקביל: לעצור את האלימות ברחובות, ולענות למחאה כלכלית רחבה שחלקה מתנהל באמצעות הפגנות ואיגודים מקצועיים. האירועים באיטליה מתרחשים במקביל למחאות במדינות נוספות באירופה, ובראשן צרפת.
מי אמר את זה? - עשרה ציטוטים אמיתיים מהזירה הפוליטית הישראלית. תדעו לזהות מי עומד מאחורי כל אחד מהם?