"צרפת בוערת! הגירתם של אנשים מעולם אחר לחלוטין, אנשים ששנאה בלבם, ריסקה את המדינה שהייתה פעם גדולה. סגרו את הגבולות שלכם והשיבו את השליטה, לפני שיהיה מאוחר מדי!" - כך מאשים נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ את ההגירה במשבר בצרפת. דבריו מצטרפים לקרב על פרשנות המראות מהרחובות: מי הפך מחאה חברתית רחבה ליום של ביזה, הצתות ותקיפת מוסדות ציבור?
סגנו, ג'יי די ואנס, הצביע גם הוא על ההגירה. בממשלה הצרפתית האשימו את השמאל הקיצוני, ובימין טענו שהמחאה הלגיטימית נלקחה כבת ערובה. אלא שהפער בין ההאשמות למידע הפומבי עדיין גדול: בפרסומי הרשויות שנבדקו אין פילוח של החשודים שמאפשר לקבוע כמה מהם מהגרים או אזרחים זרים.
ממחאת התלמידים להפגנות ענק: מאות אלפים יצאו לרחובות
כדי להבין מה התרחש אתמול (שבת), צריך לחזור לדרישות שהוציאו את הציבור לרחובות. יום המחאה של 17 באוקטובר חיבר בין קריאות נגד יוקר המחיה ומחירי הדלק לבין מאבק של תלמידי תיכון במחסור במורים, במבנים מוזנחים ובצפיפות בכיתות. מאבק התלמידים התרחב גם לסטודנטים ולמוסדות להשכלה גבוהה.
לצדם התגייסו אנשי "האפודים הצהובים", איגודים מקצועיים, ארגון חקלאים וקבוצות של עובדי רפואה, כבאים, נהגים ופעילי אקלים. לפי ערוץ הפרלמנט הצרפתי LCP, הדרישות לא היו אחידות, אך הקריאות ביקשו לחבר בין מוקדים שונים של תסכול כלכלי וחברתי.
כ-550 אלף בני אדם השתתפו בהפגנות, מתוכם נעצרו 1,800
לפי הרשויות, כ-550 אלף בני אדם השתתפו בהפגנות. המארגנים העריכו את מספר המשתתפים ב-800 אלף. רבים הפגינו בשקט. במקביל, קבוצות אלימות תקפו עסקים ומבני ציבור והתעמתו עם המשטרה בפריז, מרסיי, ליון, בורדו וערים נוספות. לפי רויטרס, כמעט 1,800 בני אדם נעצרו ברחבי המדינה.
הנזק כלל גם פגיעה במבנים המזוהים עם הערים ועם מוסדות השלטון. בית העירייה בלימוז' נשרף, לשכת התיירות בכיכר בלקור בליון הוצתה, ובמרסיי פרצו פורעים לבית העירייה. בבורדו נפגע מעונה הרשמי של נציגת הממשלה במחוז. לצד אלה נבזזו חנויות, מסופרמרקטים ועד בוטיקי יוקרה.
תיעוד דרמטי מצרפת: מגדל הפעמונים של בניין העירייה ההיסטורי בלימוז' קורס לאחר שהמבנה הוצת במהלך המהומות נגד יוקר המחיה, 17 באוקטובר 2026.
צילום: מתוך X
טראמפ מאשים את ההגירה, ממשלת צרפת מצביעה על השמאל הקיצוני
ואנס הגיב לסרטון של השריפה בלימוז' בהאשמה כלפי מדיניות ההגירה המערבית. לדבריו, מנהיגים התעלמו משאלות של היטמעות והתאמה, למרות אזהרות. הוא ניצל את התגובה גם כדי לתקוף את הדמוקרטים בארצו ולטעון שהם מבקשים עתיד דומה לארצות הברית. בדיווחי AFP על הדברים לא הוצגו ראיות שסיפק לזהות המציתים או למעמדם כמהגרים.
בתוך צרפת נשמעה גם דרישה לגרש זרים המעורבים באלימות. לפי אתר Entrevue, חברת הפרלמנט האירופי שרה כנפו, ממפלגת Reconquête, קראה: "את הזרים מגרשים, ואת הפורעים כולאים". היא דרשה גם לחייב את האחראים בנזק. הדברים מבטאים דרישה פוליטית, אך אינם מספקים מידע על שיעור הזרים בקרב החשודים.
שר הפנים לורן נונז הציע הסבר אחר: הוא ייחס את האלימות לקבוצות שפעלו "ביוזמה ברורה מאוד של השמאל הקיצוני". ראש הממשלה סבסטיאן לקורנו הפנה גם הוא אצבע מאשימה לאותה זירה. לעומת זאת, כתב "לה מונד" שסיקר את התנהלות המשטרה תיאר משתתפים בעלי פרופילים מגוונים יותר, ובהם מי שניצלו את ההזדמנות לביזה, לצד פעילים פוליטיים.
מרין לה פן טענה כי "הדרישות החברתיות הלגיטימיות שוב נלקחו כבנות ערובה בידי השמאל הקיצוני". היא האשימה גם את הרטוריקה של חברי מפלגתו של ז'אן-לוק מלנשון במתן לגיטימציה לאלימות. בתגובה הזאת היא לא ייחסה את האחריות למהגרים.
מלנשון עצמו קרא לפני ההפגנות לתלמידים ולסטודנטים לפעול ללא אלימות. "הצתת פחי אשפה לא מקדמת את המאבק אפילו במטר אחד", אמר, לפי LCP. ההצהרה אינה מכריעה מי פעל בשטח, אך היא חלק מהתמונה מול ההאשמות שמוטחות במחנהו.
כמעט 1,800 עצורים, אבל מי באמת אחראי לאלימות?
ומה יודעים החוקרים? בהודעות המשטרה שצוטטו בתקשורת הופיעו תיאורים של קבוצות אלימות גדולות ונתוני מעצרים, אך לא פילוח לפי אזרחות או מעמד הגירה. חלק מהמעצרים בפריז בוצעו עוד לפני יציאת התהלוכה, בעיקר בחשד להחזקת נשק או ציוד מיגון אסור. מספר העצורים אינו אפוא מספר הבוזזים, ואינו מאפשר להסיק מה מוצאם של מבצעי ההצתות.
עיריית פריז הדגישה בהודעה רשמית שאין לבלבל בין האלימות לבין הרוב הגדול שבא להביע את דרישותיו בשקט. זו גם ההבחנה שהחקירות יצטרכו לעשות בין המעשים לבין האנשים: מי הפגין, מי תקף, מי בזז והאם הייתה התארגנות משותפת. ההאשמות כבר חוצות גבולות; התשובה לשאלה מי חטף את המחאה עדיין מחייבת ראיות.
מי אמר את זה? לא תאמינו מי עומד מאחורי הציטוטים האלה. בחירות 2026