שנים לפני שנבחר לשר ההגנה של איראן, שמו של מהרדאד אח’לאקי כתאבצ’י כבר היה מוכר לאנשי משרד האוצר האמריקני. ביולי 2008, כשהטילו עליו סנקציות, הם תיארו מנהל המעורב בניהול השוטף של אחת מקבוצות תעשיית הטילים האיראנית, וגם במשא ומתן לרכישת הציוד הדרוש לה. היום (ראשון), האיש שפעל במשך עשרות שנים במנגנון הייצור והרכש הביטחוני קיבל את אמון הפרלמנט ונכנס לראשות משרד ההגנה.
אח’לאקי, בן 68, ממלא את מקומו של עזיז נסירזאדה, שחוסל בתקיפות ארה”ב וישראל ב-28 בפברואר, בתחילת המלחמה. בחודשים שחלפו ניהל את המשרד סייד מג’יד אבן א-רזא כממלא מקום. לפי דובר משרד ההגנה, אבן א-רזא ימשיך לצדו של השר החדש כמשנה לשר. הדובר שיבח את תפקודו בתקופת הביניים והציג את בחירת אח’לאקי כחלק מהמאמץ להרחיב ולשפר את יכולות הטילים, הכטב”מים ואמצעי הלחימה האסטרטגיים.
הקריירה של השר החדש עברה בכמה מהגופים המרכזיים שמאחורי מערך הנשק האיראני. הוא עמד בראש קבוצת התעשיות שהיד באקרי, המפתחת ומייצרת טילים בליסטיים בדלק מוצק. בנובמבר 2014 מונה לראש ארגון התעשיות האוויריות והחלל של משרד ההגנה, ובהמשך עמד גם בראש ארגון התעשיות הביטחוניות. אלה שני גופים נפרדים בתוך המערכת התעשייתית של המשרד, ואח’לאקי צבר ניסיון בניהול שניהם.
מסמכי הסנקציות שספג, מספקים הצצה לפעילותו מעבר לשמות התפקידים. משרד האוצר האמריקני קבע ב-2008 כי אח’לאקי מילא תפקיד מרכזי בענייניה היומיומיים של שהיד באקרי והיה פעיל במשא ומתן לרכש עבורה. ב-2017 הופיע שמו במסמך אמריקני נוסף, שעסק ברשת לרכישת ציוד לייצור סיבי פחמן. לפי המסמך, מנהל חברת Navid Composite עבד עמו ישירות לניהול ענייניה הכספיים. האמריקנים ציינו באותה הודעה שסיבי פחמן משמשים גם בטילים ובמנועים רקטיים בדלק מוצק.
המידע הפומבי על חייו האישיים ועל עמדותיו לאורך השנים מצומצם בהרבה מהתיעוד של תפקידיו בתעשייה. עם זאת, בהופעותיו האחרונות בפני המחוקקים הוא שילב את השפה הטכנית של הייצור והפיתוח עם הצהרות אידיאולוגיות ברורות. בדיון שנערך ב-12 באוקטובר אמר: “בעיניי, אפילו יותר מטווח הטיל, חשובה רוח ההתנגדות להגמוניה של העם”. הוא גם הבהיר כי תפיסתו בנוגע למלחמה כפופה לקו המנהיג וכי יפעל לביצוע הוראותיו.
בנאומו היום בפרלמנט תיאר את ישראל וארה״ב כ”חזית השטנית של הציונות והאימפריאליזם העולמי”, הצהיר על נאמנות למנהיג מוג’תבא חמינאי ושיבח את “חזית ההתנגדות”. הוא טען שהיכולות שפיתחה איראן הביאו את ארה”ב וישראל למבוי סתום אסטרטגי, והתחייב להמשיך בדרכו של שר ההגנה שחוסל.
לצד ההצהרות, התוכנית שהציג משרטטת את האתגרים שממתינים לו: שיקום תשתיות ייצור וצמצום פגיעותן לתקיפות, חיזוק ההגנה האווירית, האצת פיתוח מערכות נשק והרחבת השתתפותן של חברות פרטיות בתעשייה הביטחונית. הוא טען כי איראן המשיכה לייצר ולתמוך במערך הטילים גם תחת סנקציות, והבטיח להמשיך בהשגת הציוד הנדרש לכוחות.
בתוך כך, ההסבר שנתנה טהרן לבחירתו מלמד מה היא מבקשת ממנו כעת: להאיץ את הייצור ולשפר את מערכי הנשק. אחרי חיסול השר הקודם וחודשים של ניהול זמני, האחריות הזאת עוברת לאחד המנהלים הוותיקים של תעשיית הטילים שלה.