מחקר חדש של המכון למדיניות העם היהודי (JPPI) בחן כיצד ישראל מסוקרת בעיתונות המרכזית בשפה האנגלית במדינות מפתח במזרח התיכון, ובפרט בעיתונות המזוהה עם השלטון המקומי. הממצא הבולט ביותר: העיתונות באיחוד האמירויות מציגה את ישראל באופן הנייטרלי ביותר מבין המדינות שנבדקו, בעוד שבטורקיה נרשם השיעור הגבוה ביותר של סיקור שלילי.
המחקר, שהתמקד בתקופה שלאחר פרוץ העימות מול איראן ב-28 בפברואר 2026, בחן שני היבטים של הסיקור: טורי דעה שפורסמו בעיתונות המרכזית והופעת ישראל בכותרות ובדפים הראשיים של כלי התקשורת. הבדיקה כללה 1,054 טורי דעה, לצד ניתוח יומי של דפי הבית של כלי תקשורת נבחרים. במסגרת המחקר נותחו כלי תקשורת מאיחוד האמירויות, סעודיה, מצרים וטורקיה. המחקר כלל את The National, Gulf News מאיחוד האמירויות; Asharq Al-Awsat ו – Saudi Gazette מסעודיה; Ahram ממצרים; ו - Daily Sabah מטורקיה.
כאמור, שיעור הכתבות באמירויות שנמצאו כניטרליות כלפי ישראל, עומד על 53%, קרי: רוב הכתבות הן ניטראליות. אחוז הסיקור השלילי הוא 46%. מספר זה הוא אמנם גבוה, אך הוא הנמוך ביותר בהשוואה למדינות האחרות שנבדקו.
מנגד, טורקיה נמצאת בקצה השני של הסקאלה, עם השיעור הגבוה ביותר של טורי דעה שליליים (72%), ואחריה מצרים עם 65%, וסעודיה עם 49%.
התמונה חוזרת גם בניתוח דפי הבית של כלי התקשורת המרכזיים. עורכי המחקר בדקו את כמות הסיקור והאיזכורים של ישראל בכותרות הראשיות ועמודי הבית (לא טורי דעה) של כלי התקשורת הנבחרים, ובהמשך לכך אף פיתחו מדד של רמת בולטות. בהמשך לכך גם נבדק הסנטימנט (שלילי, חיובי ניטראלי) של כל פרסום, כדי לדעת לא רק כמה ישראל מסוקרת, אלא גם באיזה אופן היא מסוקרת ואיך היא מוצגת.
גם בבדיקה זו של כמות הסיקור ושל הבולטות - עולה שבעיתונות הטורקית ישראל מסוקרת ברמה יומיומית, בבולטות הגבוהה ביותר מבין המדינות שנבדקו, ובטון השלילי ביותר מביניהן. ע"פ ממצאי המחקר, במקום השני אחרי טורקיה נמצאות האמירויות, שם ישראל מסוקרת ברמה גבוהה יחסית, וניתן להסביר זאת בארועי המלחמה עם איראן. במקום השלישי העתונות המצרית, ובמקום הרביעי העתונות הסעודית.
בבדיקה של הסנטימנט בעמודים הראשיים (כאמור, לא בטורי דעה אלא בידיעות החדשותיות) נמצא שהטון השלילי ביותר הוא כאמור בטורקיה, והכי פחות שלילי באמירויות. מממצא זה עולה בקנה אחד עם ממצאי הבדיקה לגבי טורי הדעה בעתונים שנבדקו.
יצויין כי המחקר מצא גם מספר טורי דעה חיוביים כלפי ישראל בעיתונות הסעודית, דבר שהוא די חריג ונדיר. בחלק מהמקרים ישראל הוצגה בהקשר של הישגים בתחומי הקדמה, המחקר והמוסדות האקדמיים, לרבות התייחסויות למכוני מחקר ולזוכי פרסי נובל. במקרה אחר הוצגה ישראל באופן חיובי בהקשר גיאופוליטי, כגורם המסייע לבלימת איראן. עם זאת, עורכי המחקר מדגישים כי גם בסעודיה וגם באיחוד האמירויות מדובר בשיעור קטן יחסית מכלל הטורים.
לעומת זאת, בטורים השליליים ניתן למצוא גם דוגמאות שהן מעבר לביקורת על ישראל, וגולשות לשלילת זכות קיומה של ישראל כמדינה ולעיתים אף לאנטישמיות מובהקת. זאת, על אף שמדובר בעיתונות בשפה האנגלית, שלכאורה מיועדת לעיניים מערביות.
הדוגמאות שנמצאו
ב-Asharq Al-Awsat הופיעה התייחסות ל"שאיפות התלמודיות" של ישראל להתפשט ולכבוש שטחים ערביים גם בסוריה ובלבנון.
ב-Ahram הופיעה טענה שלפיה ביזוי לא-יהודים הוא חלק מהאידיאולוגיה הציונית, לצד הטענה כי הציונות מחלקת את העולם בין "העם הנבחר" לבין ה"גויים", הנתפסים כנחותים.
ב-Daily Sabah הופיעה קריאה לעצור את ישראל והציונות מ"ניצול האמונה והדת" כדי להעביר קהילות שלמות מאדמתן, תוך תיאור הטיעונים הדתיים שעליהם מבוססת ישראל כ"אגדות מומצאות".
המחקר בוצע בידי חוקרי המכון למדיניות העם היהודי שלומי ברזניק, אלי קנאי ויעקב כץ, והוא התבצע תוך שימוש בכלי בינה מלאכותית מתקדמים כדי לאפשר ניתוח שיטתי של היקף הסיקור והטון שלו.