למרות הבטחת הבחירות: מבקר עיריית ניו יורק החליט שלא להשקיע באג"ח ישראליות

בניגוד למקובל בישראל, תפקיד מבקר עיריית ניו יורק (Comptroller) אינו מסתכם בפיקוח ובביקורת על פעילות העירייה. מדובר בנבחר ציבור המשמש גם גורם מרכזי בניהול כספי הפנסיה של עובדי העירייה, ובהם מורים, שוטרים וכבאים. לוין מופקד, יחד עם מועצות הנאמנים של חמש קרנות הפנסיה העירוניות, על מדיניות ההשקעות של נכסים בהיקף של יותר מ-325 מיליארד דולר. במסגרת תפקידו הוא ממליץ על השקעות ומוציא לפועל את החלטות הקרנות, ולכן יש לו השפעה משמעותית גם על ההחלטה אם לרכוש איגרות חוב של מדינת ישראל.

לוין, יהודי ותומך מוצהר בישראל, אמר לניו יורק טיימס כי ההחלטה התקבלה משיקולים פיננסיים בלבד, ולא ממניעים פוליטיים: "תמיד אמרתי שההחלטה תתבסס על שיקולים כלכליים בלבד, ולא על פוליטיקה. זו עדיין העמדה שלי".

עם זאת, הסביר כי "נכון לעכשיו, בשל כמה קשיים טכניים ושיקולים פיננסיים, אנחנו סבורים שזו אינה השקעה שאנחנו יכולים לבצע כעת". הדברים עומדים בניגוד לעמדה שהציג ביוני 2025, במהלך עימות בפריימריז הדמוקרטיים לתפקיד מבקר העירייה: "יש לנו תיק השקעות מגוון ברמה העולמית, והוא צריך לכלול השקעות בישראל ובאיגרות חוב ישראליות, שהניבו תשואות יציבות במשך 75 שנה", הצהיר אז לוין בעימות מול יריבו ג'סטין ברנן.

ההחלטה הנוכחית מציבה את לוין באותה עמדה מעשית כמו זו של ראש העיר זוהראן ממדאני, המתנגד להשקעת כספי העירייה באיגרות חוב ישראליות, אף שלוין מתעקש כי שיקוליו כלכליים בלבד.

החלטתו של לוין עוררה תגובות חריפות מצד בכירים לשעבר בעירייה ופעילים יהודים. סקוט סטרינגר, שכיהן בעבר כמבקר העירייה ואף הגדיל בתקופת כהונתו את ההשקעות באיגרות חוב ישראליות, מתח ביקורת על המהלך. "זו הייתה השקעה יציבה מאוד", אמר סטרינגר לניו יורק פוסט. "חוסר המעש הזה יחזק עוד יותר את תנועת ה-BDS ברחבי המדינה. זה החשש שלי. והוא גם עלול להמשיך ולתרום לעלייה באנטישמיות".

דב הייקינד, חבר בית הנבחרים של מדינת ניו יורק לשעבר ומייסד הארגון Americans Against Antisemitism, תקף את לוין בחריפות רבה עוד יותר. "דוגמה מושלמת לפחדן: אדם שמכר את עקרונותיו ומתחזה, שמנסה לרצות את המטורפים המסוכנים בשמאל שמובילים את ניו יורק ואת המדינה כולה אל התהום. תתבייש לך", כתב ברשת X.

גם ג'פרי ויזנפלד, איש פיננסים וחבר לשעבר בחבר הנאמנים של אוניברסיטת העיר ניו יורק (CUNY), המעורב בקידום השקעות באיגרות חוב ישראליות, הביע אכזבה עמוקה. "אני מאוכזב מאוד", אמר. לדבריו, קרנות הפנסיה של מדינת ניו יורק ושל מחוז פאלם ביץ' בפלורידה מחזיקות יחד באיגרות חוב ישראליות בשווי של כמיליארד דולר.

ויזנפלד דחה את הרושם שההשקעה בישראל הפכה לפחות כדאית, וטען כי לא חל שינוי באיכותן הגבוהה של איגרות החוב. "לפחות שיהיה ישר", הוסיף בביקורת על לוין.

עיריית ניו יורק השקיעה באיגרות חוב ישראליות מאז שנות ה-70, אולם קודמו של לוין בתפקיד, בראד לנדר, לא חידש השקעות בהיקף של כ-40 מיליון דולר לאחר שאיגרות החוב הגיעו לפדיון. ההחלטה עוררה מחלוקת סביב מדיניות ההשקעות של העירייה והיחסים עם ישראל, והפכה בהדרגה לסוגיה פוליטית גם בתוך המפלגה הדמוקרטית.

במהלך מערכת הבחירות האחרונה הציג לוין עמדה שונה מזו של לנדר וממדאני, וטען כי איגרות החוב הישראליות הן השקעה ראויה לתיק ההשקעות של העירייה. עם זאת, המלחמה בעזה והשלכותיה הכלכליות הובילו את סוכנויות דירוג האשראי S&P ומודי'ס להפחית את דירוג האשראי של ישראל. בהמשך שונתה תחזית הדירוג משלילית ליציבה.

איגרות החוב הישראליות הציעו תשואה ממוצעת של כ-5% לתקופות של שנתיים ושלוש שנים. לוין מצביע על שיקולים פיננסיים וטכניים שלדבריו אינם מצדיקים כעת השקעה חדשה, ומבהיר כי החלטותיו נועדו להבטיח את טובתם הכלכלית של עובדי העירייה והגמלאים. לעומת עיריית ניו יורק, קרנות הפנסיה של מדינת ניו יורק, המנוהלות תחת אחריותו של מבקר המדינה טום דינאפולי, מחזיקות בהשקעות בישראל בהיקף של יותר מ-360 מיליון דולר.

חשוב להדגיש כי החלטתו של לוין אינה מהווה משיכה כוללת של כספי הפנסיה העירוניים מהשקעות בישראל. לפי נתונים שמסרה לשכתו, קרנות הפנסיה של העירייה עדיין מחזיקות בהשקעות בשווי של כ-285.42 מיליון דולר במניות ובניירות ערך של חברות וגופים ישראליים.

בהודעה מטעם לשכת המבקר נמסר כי "מבקר העירייה הוא תומך נלהב בישראל. החלטות בנוגע להשקעת כספים באיגרות חוב ישראליות, או בכל מכשיר פיננסי אחר, מתקבלות אך ורק על בסיס שיקולים כלכליים, בהתאם לטובת העירייה וגמלאיה".