נשיאת הצלב האדום על החטופים: "יכולנו להציל יותר חיים"

"אני אישית חושבת שהלחץ היה צריך להגיע מוקדם יותר במשא ומתן. יכולנו להציל יותר חיים", אמרה ספוליאריץ׳ למראיינת לולו גרסיה-נבארו.

לדבריה, החטופים היו צריכים להשתחרר ללא תנאי כבר מהיום הראשון. "ביקור אצל חטופים מורכב הרבה יותר מהחזרתם", אמרה. "אין דבר מורכב יותר, ובמידה מסוימת גם אכזרי יותר, מלקיחת בני ערובה".

ספוליאריץ׳ הדגישה כי המטרה חייבת להיות החזרתם במהירות האפשרית, וככל שחולף הזמן המשימה נעשית מורכבת יותר. היא סיפרה כי נסעה פעמיים לקטר כדי לפגוש את הנהגת חמאס, ובכלל זה את אסמאעיל הנייה, ונפגשה גם עם נתניהו.

"אלה היו שיחות קשות, ותאמיני לי, אנחנו מדברים בכנות רבה בפגישות האלה", אמרה. "לכן הפגישות האלה חייבות תמיד להישאר חסויות".

בריאיון הזהירה ספוליאריץ׳ מפני שחיקת כללי המלחמה. לדבריה, יותר ויותר מנהיגים טוענים שהכללים כבר אינם חלים, או שאי אפשר להגביל את הלחימה בגלל הרצון להשיג ניצחון מוחלט.

"בהיסטוריה מעולם לא היה ניצחון מוחלט. היו רק מוות והרס מעבר למה שהיה נחוץ", אמרה, אך לא נקבה בשמו של מנהיג מסוים בהקשר זה.

לדבריה, לאורך ההיסטוריה מלחמה הייתה אמצעי להשגת מטרה פוליטית, אך כיום נראה שהיא הופכת למטרה בפני עצמה. "מלחמות נמשכות משום שאנשים רוצים להישאר בשלטון. הם יצרו סביבה שבה המלחמה הופכת לתנאי שמאפשר להם להמשיך לשלוט, וזה מסוכן מאוד".

ספוליאריץ׳ אמרה שהצלב האדום מונה כיום 130 סכסוכים מזוינים בין מדינות ובתוכן - פי שניים מלפני 15 שנה, והמספר הגבוה ביותר מאז מלחמת העולם השנייה.

כשנשאלה אם העולם מתקרב למלחמת עולם שלישית, היא לא שללה את האפשרות שהאנושות כבר נמצאת בתוכה. "בכנות, ההיסטוריה תשפוט את זה. ספרי ההיסטוריה יגידו לנו אם היום כבר היינו בתחילתו, או אולי כבר באמצעו, של מצב כזה", אמרה. "הצלב האדום לא ידע שאנחנו במלחמת העולם השנייה בזמן שהיא התרחשה".

היא הסבירה כי בחרה להתראיין, אף שהיא עושה זאת לעיתים רחוקות, כדי להבהיר שהעולם נמצא ב"עשור של מלחמה". לדבריה, דווקא בתקופה כזו חשוב להגן על כללי הלחימה: "האמנות האלה נוצרו בדיוק לזמנים כמו אלה שאנחנו חיים בהם".

ספוליאריץ׳, שביקרה בעזה כמה פעמים במהלך הלחימה, תיארה ילדים שנותרו ללא הורים וילדים שאיבדו ידיים ורגליים. "כשאת הולכת אחר כך לבעלי הכוח והם אומרים לך שאין דבר שהם יכולים לעשות, את פשוט לא מבינה", אמרה. "לעיתים קרובות אני לא מבינה את הקשר בין מה שאני רואה לבין מה שאני שומעת".

היא אמרה שתיאורה של עזה בריאיון קודם כגרועה מגיהינום עלי אדמות עדיין תקף. "מה שקרה לעזה ובעזה, לפלסטינים ולישראלים, חורג מכל אמת מידה משפטית, מוסרית ואנושית", אמרה.

עיקר הביקורת שלה הייתה על הפגיעה בכבוד האנושי ועל ההסתפקות בכך שאנשים מצליחים לשרוד. לדבריה, נוצרה תפיסה שלפיה די בכך שיש מזון: "עבור אנשים מסוימים זה מספיק טוב בקושי לשרוד בין הריסות, ועבור אחרים זה מספיק טוב רק אם הם יכולים לחזור לחיים רגילים ולהחזיר את ילדיהם לבית ספר רגיל. זו החלה של שני סטנדרטים. וזה יתנקם בנו".

ספוליאריץ׳, שביקרה גם באיראן, אמרה שהמשא ומתן עמה מורכב כיום הרבה יותר משיחות הגרעין בשנים 2013-2015. לדבריה, הקושי הראשון הוא לבנות אמון בעולם שבו מלחמה כבר אינה מוצא אחרון, אלא אפשרות שעלולה להתממש בכל שלב של התהליך.

היא הזהירה שהמלחמות כבר אינן מוגבלות לאזור אחד. "הסכסוכים של היום אינם מוגבלים למצב מסוים. הם הופכים למערכות", אמרה, ותיארה קשרים בין מדינות וארגונים חמושים ביבשות שונות, לצד העברת נשק וטכנולוגיה.

"אם המצב בתימן מסלים, אפשר להיות בטוחים שהוא לא יישאר מוגבל לשטח הזה לאורך זמן", אמרה. לדבריה, הפגיעה בנתיבי שיט, חוסר האמון והפגיעה בהישגים הכלכליים יוצרים מצב מסוכן במיוחד, שמחייב רצון פוליטי ונכונות למשא ומתן.

בתגובה לשאלה על איומי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להשמיד את איראן, הזהירה ספוליאריץ׳ מפני ההשפעה של שפה אלימה מצד מנהיגים. היא הדגישה שאינה מאשימה אדם מסוים, אלא מתארת תהליך של שחיקה שנמשך שנים.

"כל פוליטיקאי שמשתמש במונח כלשהו שמרמז שאין כללים ואין קווים אדומים מעביר את האות הזה לכל אדם בעולם שנושא נשק", אמרה. לדבריה, בנסיבות מסוימות התבטאויות כאלה עלולות לעודד מעשים שעולים לכדי פשעי מלחמה.

בסיום קראה לחזור ולעסוק בשלום, לצד העיסוק בנשק ובטכנולוגיות הגנה. "למה כל כך לא בסדר להתחיל תנועה עולמית סביב הרעיון של שלום עולמי? זה אפשרי", אמרה. "אנחנו צריכים לחזור להכיר בכך שהאנושיות היא מה שמחזיק אותנו יחד".