סקר חדש של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה מצא כי 38% מהיהודים בארה”ב העמיקו את מעורבותם בחיים היהודיים מאז מתקפת חמאס - עלייה של שבעה אחוזים לעומת השנה שעברה. הקשר לישראל והחשש מאנטישמיות הם בין הגורמים המרכזיים, אך דווקא מפגשים חברתיים בלתי רשמיים, ובראשם ארוחות שבת עם חברים, נמצאו כגורם המשמעותי ביותר בשימור החיבור
שלוש שנים אחרי מתקפת 7 באוקטובר, השינוי שחוללה המלחמה בחייהם של יהודי ארצות הברית אינו מסתמן כתופעה זמנית. סקר חדש של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה (JFNA) מצא כי מה שהוגדר לאחר המתקפה כזינוק במעורבות ובחיבור לחיים היהודיים - נשמר ואף התחזק בשנה האחרונה.
לפי הסקר, שנערך בחודשים מאי-יוני בקרב 2,836 יהודים אמריקנים, 38% מהנשאלים משתייכים לקבוצה שהגבירה את מעורבותה בחיים היהודיים מאז 7 באוקטובר. מדובר בעלייה של שבע נקודות לעומת השנה שעברה, לאחר שבשנה הקודמת נרשמה ירידה מסוימת.
“רבים ציפו שהעניין המוגבר בחיים היהודיים ידעך ככל שיעבור הזמן, אבל הנתונים שלנו מראים שהזינוק נשמר ואף צובר תאוצה מאז השנה שעברה”, אמרה מימי קרבץ, סמנכ”לית ההשפעה והצמיחה של הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה. לדבריה, יהודים אמריקנים “יוצרים ומחפשים חיים יהודיים בדרכים רבות ושונות”, והמוסדות היהודיים ממשיכים לנסות לתת מענה לצורך הזה.
מהסקר עולה כי שני גורמים בולטים במיוחד בחיזוק הזהות והמעורבות: הקשר לישראל והאנטישמיות. מי שהגבירו את מעורבותם בחיים היהודיים נוטים יותר לחוש קשר רגשי לישראל ולומר שישראל גורמת להם להיות גאים בזהותם היהודית. הם גם נוטים יותר לומר שקיימת כיום “הרבה” אנטישמיות בארצות הברית ולדווח כי היו יעד להתנכלות ברשת.
בסך הכול, 65% מהיהודים שנשאלו אמרו כי קיימת כיום “הרבה” אנטישמיות בארצות הברית - לעומת 45% בלבד שאמרו כך בשנת 2020. אלא שהגורם המרכזי שנשאלים ציינו ככזה שגרם להם להישאר מחוברים יותר לחיים היהודיים לא היה דווקא פוליטי או ביטחוני, אלא חברתי. במסגרת שאלות פתוחות, שהתבססו על יותר מ-700 תשובות, הגורם שהוזכר יותר מכל היה מפגשים יהודיים בלתי פורמליים - למשל ארוחת שבת עם חברים. אחריו הגיע עצם החזרה שוב ושוב לאירועים ומפגשים, שהגבירה בהדרגה את תחושת הנוחות והשייכות. גם קשר אישי עם אדם שקיבל את פניהם והכניס אותם לקהילה הוזכר כגורם משמעותי.
במקביל, הסקר מצא גם מה מרחיק יהודים ממעורבות עמוקה יותר. המכשול שנזכר יותר מכל היה מתח פוליטי סביב ישראל ואנטישמיות. *חלק מהנשאלים אמרו שהם מרגישים ביקורתיים מדי כלפי ישראל ביחס לקהילה שלהם, בעוד אחרים הרגישו דווקא שהם תומכים בישראל יותר מדי.* אחרים אמרו שפשוט נמאס להם מכך שהוויכוח תופס מקום כה מרכזי. עם זאת, ברוב המקרים הם לא נטשו את החיים היהודיים לחלוטין, אלא עברו לבית כנסת או לקהילה אחרת שהתאימו להם יותר.
עוד עולה כי אופי השינוי תלוי במידת המעורבות של האדם עוד לפני 7 באוקטובר. יהודים שהיו מחוברים ממילא לקהילה נוטים להגיע יותר למוסדות שכבר השתייכו אליהם ולעיתים גם לקחת על עצמם פעילות ציבורית נוספת. לעומתם, מי שהיו פחות מעורבים קודם לכן מתחברים יותר באמצעות למידה עצמאית - למשל פודקאסטים, חדשות ומקורות מידע אחרים - ובמקביל מדווחים על קשר חזק יותר לישראל ולזהותם היהודית.
הסקר מצביע גם על התחזקות בתחושת הביטחון ובמודעות לכלים להתמודדות עם אנטישמיות. 58% מהמשיבים אמרו כי הם יודעים למי לפנות אם יהיו יעד לאנטישמיות, לעומת 46% בשנה שעברה. שיעור המודעים לתוכניות אבטחה המגינות על מוסדות יהודיים עלה מ-39% ל-57%, ו-60% סבורים כי הארגונים היהודיים מספקים ביטחון והגנה לקהילה באופן יעיל - לעומת 47% בשנה הקודמת.
“הזינוק נמשך משום שלמרות הדאגה העמוקה מאנטישמיות ומביטחון, החשש הזה אינו גורם לאנשים להתרחק”, אמרה קרבץ. “אנשים עדיין מגיעים, עדיין לומדים ועדיין מוצאים את דרכם לתוך הקהילה היהודית”.
הסקר נערך במאי 2026 בקרב 2,836 מבוגרים יהודים בארצות הברית באמצעות שאלון מקוון שאליו גויסו המשתתפים בהודעות טקסט. הנתונים שוקללו כדי לייצג את האוכלוסייה היהודית בארה”ב, וטעות הדגימה עומדת על 1.84%.