דייוויד מילשטיין, יועץ בכיר לשגריר ארצות הברית בישראל, מייק האקבי, חסם ושכתב דיווחים של השגרירות לוושינגטון כדי להציג את ממשלת נתניהו באור חיובי - כך עולה מתחקיר היום (חמישי) של ה"ניו יורק טיימס". לפי העיתון, ההתערבות כללה מניעת העברתם של דוחות, שינוי מסקנותיהם ולעיתים עיכוב באישורם עד שהנושא איבד את הרלוונטיות שלו.
התחקיר מבוסס על ראיונות עם 15 גורמים אמריקניים שעבדו עם מילשטיין באופן כלשהו, שיחות עם תשעה דיפלומטים לשעבר ועשרות מסמכים, מברקים ותכתובות פנימיות שהעיתון השיג או בחן. המקורות התראיינו בעילום שם מחשש לפגיעה בהם. בין המרואיינים היו עובדי ממשל מקצועיים ומינויים פוליטיים, ובהם תומכים מובהקים ביחסי ארה"ב וישראל.
אחד המקרים המרכזיים התרחש בסוף מרץ, בשיא המלחמה עם איראן, כשישראל אישרה יותר התנחלויות בבת אחת מאי פעם. עובדי השגרירות בירושלים ראו במהלך צעד שעלול להתנגש עם אחד הקווים האדומים המוצהרים של הנשיא דונלד טראמפ - התנגדותו לסיפוח הגדה המערבית - והכינו דוח דחוף למקבלי ההחלטות בוושינגטון. לפי שלושה גורמים אמריקניים שתודרכו על התהליך, מילשטיין מנע את העברתו.
לפי התחקיר, לא היה מדובר במקרה בודד. מאז שנכנס לתפקידו באפריל 2025, מילשטיין, בן 36, התערב שוב ושוב בדיווחי השגרירות על פעילות ישראל. גורמים ששוחחו עם העיתון אמרו שהיקף התערבותו חורג מזה של קודמיו, והביעו חשש שהמידע המגיע לוושינגטון בערוצים הדיפלומטיים המרכזיים מציג תמונה מעוותת.
מאזהרה על אלימות לדיווח המשבח את הממשלה
באביב, על רקע העלייה באלימות המתנחלים בגדה המערבית, מילשטיין בלם, לפי התחקיר, דיווחים שהצביעו על כך שהממשלה אינה נוקטת פעולה מספקת. באפריל הוא גם מנע העברת דיווחים בנוסח שהכינו עובדי השגרירות על אזהרות פומביות של מפקדים בכירים בצה"ל, שלפיהן האלימות עלולה להצית התקוממות פלסטינית חדשה.
במברק שבו עיין הטיימס, ושבו מילשטיין רשום כמחבר הראשון, הוצג מסר אחר: שבחים ל"יוזמות החדשות וחסרות התקדים" של נתניהו למאבק באלימות הגוברת. כותרת הדוח הייתה: "הממשלה נוקטת צעדים תקיפים נגד האלימות המתגברת בגדה המערבית".
התערבות נוספת נגעה להחלטת הממשלה בפברואר להקל על ישראלים לרכוש קרקעות בגדה. לפי שני גורמים, מילשטיין הציג את ההחלטה בדיוני השגרירות כעניין פנימי בעל משמעות מועטה מחוץ לישראל. בדוח שנשלח לוושינגטון, ושאותו בחן העיתון, נכתב שהמדיניות נועדה לתת מענה ל"צרכים הומניטריים" של המתנחלים, בלי לפרט מהם.
גם דיווח על חלוקת הסיוע בעזה שונה באופן מהותי, לפי התחקיר. בקיץ 2025, לאחר שעשרות פלסטינים שביקשו מזון נהרגו ליד אתרי החלוקה של קרן הסיוע לעזה, GHF, הכינו דיפלומטים אמריקניים מברק שהזהיר כי מנגנון החלוקה כאוטי וקטלני ועלול להוביל לאירועים נוספים רבי-נפגעים. לפי גורמים שראו את המברק ותודרכו על עריכתו, מילשטיין שכתב אותו כך שהציג את הפעילות כהצלחה, תוך התעלמות מריבוי הנפגעים.
הדוח על מות האזרחים האמריקנים שלא הועבר
פרק נוסף בתחקיר עוסק במותם של תשעה אזרחים אמריקנים ממוצא פלסטיני בידי מתנחלים או חיילים בגדה המערבית בתוך ארבע שנים. לאחר שבפברואר נורה למוות נסראללה אבו סיאם, בן 19, פנו 30 חברי קונגרס, בהובלת הסנאטור הדמוקרטי כריס ואן הולן, למזכיר המדינה מרקו רוביו ודרשו תשובות מישראל על החקירות.
עובדי השגרירות השלימו במרץ דוח שפירט את מצב החקירה בכל אחד מהמקרים. לפי גורמים שתודרכו על התהליך, הממצאים הצביעו על התקדמות מועטה ברוב החקירות, על סגירת חלק מהתיקים ועל כך שלא הוגשו כתבי אישום באף אחד ממקרי המוות. מילשטיין מנע את העברת הדוח, ולפי שני גורמים ביקש שבמקומו תישלח תשובה שלפיה ישראל מטפלת בחקירות כראוי.
בתשובה שנשלחה לבסוף לוואן הולן ב-4 במאי נכתב כי השגרירות, שצמצמה את כוח האדם שלה בשל המלחמה עם איראן, מתמקדת בשיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל ובהגנה על אמריקנים מפני מתקפות איראניות. עוד נכתב כי היא פועלת עם ישראל כדי להבטיח אחריות למקרי המוות. "אם לא מבטיחים אחריות, מסכנים אזרחים אמריקנים נוספים", אמר ואן הולן לטיימס.
חשש בשגרירות ותסכול בוושינגטון
מילשטיין משמש מעין ראש מטה של האקבי, שהעניק לו סמכות לפקח על חלק נרחב מעבודת השגרירות, ובפרט בנושאי הגדה המערבית ועזה. לפי התחקיר, זמן קצר לאחר הגעתו הוא החל לדרוש לאשר את התכתובות של המחלקה המטפלת בעניינים פלסטיניים. מספר המברקים ירד מכמה בשבוע לכמה בחודש, בין היתר משום שעובדים נמנעו מכתיבת דוחות מחשש שייחסמו או ישוכתבו.
מילשטיין שאל אם הם "פרו-ישראלים" או "פרו-חמאס"
ארבעה גורמים אמרו כי מילשטיין שאל עמיתים אם הם "פרו-ישראלים" או "פרו-חמאס". לדבריהם, השאלה הייתה בלתי הולמת וגרמה לחלק מהעובדים לחשוש להתבטא בחופשיות.
הפערים בין הסיקור בתקשורת לבין דיווחי השגרירות עוררו דאגה גם בוושינגטון. לפי התחקיר, גורמים בבית הלבן ובמחלקת המדינה פנו לפחות פעמיים ישירות לעובדי השגרירות, תוך עקיפת הערוצים הרגילים, כדי לקבל תמונה ברורה יותר. ארבעה גורמים סיפרו גם על תסכול בקרב בכירים בממשל מהתנהלות מילשטיין.
עם זאת, הטיימס מדגיש כי לא ברור אם התערבותו השפיעה בפועל על מדיניות הבית הלבן.
גם מידת מעורבותו של האקבי אינה ברורה. לפי הגורמים המצוטטים, מילשטיין פעל לעיתים בעצמו, ובמקרים אחרים השגריר שיתף עמו פעולה בחסימת מידע או בשינויו. בכמה מקרים, כשסבר שיועצו הרחיק לכת, האקבי ריסן אותו.