פרס נובל לכימיה לשנת 2026 הוענק היום (רביעי) למדענים אנרי קגן וקנסו סואי, על תגליות שאפשרו לשלוט בצורה מדויקת יותר במבנה של מולקולות - יכולת בעלת חשיבות רבה בין היתר בפיתוח ובייצור תרופות. עבודתם סייעה לפתור חידה שהעסיקה כימאים במשך יותר ממאה שנה: כיצד לגרום לתגובה כימית ליצור בעיקר צורה אחת של מולקולה ולא את תמונת המראה שלה.
ועדת נובל העניקה לשניים את הפרס על "גילוי השפעות לא-לינאריות ואוטוקטליזה בסינתזה אורגנית א-סימטרית". מאחורי ההגדרה המדעית המורכבת עומד רעיון פשוט יחסית: מולקולות רבות יכולות להופיע בשתי צורות שהן תמונות מראה זו של זו, בדומה ליד ימין וליד שמאל. אף שהן עשויות להיראות כמעט זהות, ההבדל ביניהן יכול להיות משמעותי מאוד, במיוחד בייצור תרופות.
בכימיה של עולם החי קיימת העדפה ברורה לאחת משתי הצורות. החלבונים בתאים שלנו, למשל, בנויים מחומצות אמינו בעלות אותה "כיווניות". במעבדה, לעומת זאת, כאשר כימאים ניסו ליצור מולקולות שהן תמונות מראה זו של זו, הם קיבלו במשך שנים כמויות שוות משתי הצורות. אחת השאלות הגדולות הייתה כיצד יכולה להיווצר העדפה לצורה אחת בלבד.
קגן עשה צעד מרכזי לפתרון החידה ב-1986, כשגילה דרך חדשה לשלוט בתגובות כימיות. השיטה אפשרה ליצור עודף גדול יותר של אחת משתי תמונות המראה של המולקולה מכפי שנחשב אפשרי עד אז.
סואי לקח את התגלית צעד נוסף קדימה. ב-1995 הוא תיאר תגובה כימית בעלת פוטנציאל ליצור רק אחת משתי תמונות המראה. ב-2003 הצליח צוותו להגיע לתגובה שבה נוצרה רק אחת משתי הצורות האפשריות. לפי ועדת נובל, מלבד התהליכים המתרחשים בעולם החי, הישג כזה לא הושג קודם לכן.
לתגליות של קגן וסואי יש משמעות גם מעבר לפתרון החידה המדעית. היכולת לשלוט בצורה המדויקת של מולקולות היא כלי חשוב בכימיה המודרנית ובפיתוח תרופות. שתי תמונות המראה של אותה מולקולה עשויות לפעול בצורה שונה בגוף, ולכן היכולת לייצר את הצורה הרצויה בלבד יכולה להיות בעלת חשיבות רבה.
קגן וסואי יחלקו ביניהם את הפרס בסך 12 מיליון קרונות שוודיות, כ-1.2 מיליון דולר. פרס נובל לכימיה מוענק מאז 1901 על ידי האקדמיה המלכותית השוודית למדעים.