אסטוניה, לטביה וליטא נערכות באופן מואץ לאפשרות של מלחמה ישירה עם רוסיה - ולא רק באמצעות הגדלת תקציבי הביטחון. לאורך הגבולות מוקמים מכשולים נגד טנקים, מערכי חיישנים ותשתיות למיקוש; הצבאות משקיעים ברחפנים, טילים ולוחמת סייבר; והמערכות האזרחיות מתכוננות לפינוי אוכלוסייה ולמעבר מהיר לשגרת מלחמה.
לפי כתבה נרחבת שפרסם The Atlantic, מאחורי ההיערכות עומד גם שינוי עמוק יותר: המדינות הבלטיות עדיין רואות בארצות הברית בעלת ברית קריטית, אך כבר אינן בונות את תוכניות ההגנה שלהן רק על ההנחה שכוחות אמריקניים יגיעו מיד במקרה של פלישה רוסית.
בליטא כבר נערכו משחקי מלחמה שבחנו תרחיש שבו הסיוע האמריקני מתעכב או אינו מגיע כלל. לפי תוכניות ההגנה הקיימות, כוחות אמריקניים בפולין ובגרמניה אמורים להיות מופעלים כבר “מהדקה הראשונה” של פלישה, אך המתכננים הצבאיים בוחנים כעת גם את האפשרות שהעזרה לא תגיע בזמן.
אחד המרכיבים המרכזיים בהיערכות הוא הניסיון לעצור כוח רוסי כבר סמוך לגבול. המדינות הבלטיות בונות קווי הגנה הכוללים תעלות נגד טנקים, מכשולי בטון מסוג “שיני דרקון”, מוקשים ונקודות ירי מתוכננות מראש. בליטא אף משקמים ביצות ומייערים מחדש אזורים מסוימים כדי לצמצם נתיבי תנועה אפשריים ולכוון כוח פולש לצירים שקל יותר לחסום ולתקוף.
לצד הביצורים, הגבולות אמורים להפוך לרשת מודיעינית צפופה של מצלמות אינפרה-אדום וחיישנים אקוסטיים, שיתריעו על תנועת כוחות. הנתונים אמורים להיות מנותחים במהירות ולהועבר לכוחות בשטח ולבעלות הברית.
שלוש המדינות גם מפתחות יכולת לפגוע מעבר לקו הגבול. הן הזמינו משגרי HIMARS וטילים מדויקים לטווח של מאות קילומטרים, ובמקביל משקיעות בהיקף רחב ברחפני FPV, בעקבות הלקחים מהמלחמה באוקראינה.
הניסיון האוקראיני הפך למרכיב מרכזי בתפיסת ההגנה החדשה. קצינים מאסטוניה, לטביה וליטא נוסעים בקביעות לאוקראינה כדי ללמוד כיצד להפעיל רחפנים, להתמודד עם לוחמה אלקטרונית ולהתאים במהירות אמצעי לחימה לשינויים בשדה הקרב.
באסטוניה מתמקדת ההיערכות גם בזירת הסייבר. המדינה מפעילה פיקוד סייבר צבאי ויחידות מילואים המתבססות על מומחים מהמערכת האזרחית, מתוך הנחה שמלחמה עם רוסיה תכלול גם ניסיונות לפגוע בתשתיות חשמל, תחבורה, מים ותקשורת.
במקביל, שלוש המדינות מרחיבות את ההיערכות האזרחית. בליטא הוכפל מאז 2022 מספר החברים ב”איגוד הרובאים הליטאי” לכ-20 אלף, ובתרגילים הם מתאמנים בין היתר על מארבים, איסוף מודיעין ופעולה בשטח שנכבש. ערים מעדכנות תוכניות פינוי ובתי חולים נערכים למעבר מהיר למתכונת מלחמה.
גם נאט”ו שינה את תפיסת ההגנה שלו באזור. במקום להניח שבמקרה של פלישה ניתן יהיה לוותר זמנית על שטח ולכבוש אותו מחדש בהמשך, התוכניות החדשות נועדו לבלום את הכוחות הרוסיים כבר בשלבים הראשונים. כוחות רב-לאומיים כבר מוצבים בשלוש המדינות, בהובלת גרמניה, קנדה ובריטניה.
ועדיין, האירופים אינם יכולים להחליף לחלוטין את ארצות הברית. למדינות הבלטיות אין כיום תחליף מלא למודיעין הלווייני האמריקני, ליכולות התקיפה ארוכות הטווח ולמערכות מתקדמות נוספות שמספק צבא ארה”ב.
לכן, במרכז ההיערכות הבלטית עומדות כיום שתי מטרות במקביל: לבנות יכולת לבלום מתקפה רוסית כבר מהשעות הראשונות - ולהיות מסוגלות להמשיך להילחם גם אם הסיוע האמריקני לא יגיע מיד.