המתיחות בקרן אפריקה החריפה ביממה האחרונה באופן דרמטי, לאחר שאתיופיה ואריתריאה נקלעו למשבר הדיפלומטי החמור ביותר ביניהן זה שנים - עד כדי ניתוק מלא של היחסים. במקביל, גם היחסים בין אתיופיה למצרים הידרדרו, כששתי המדינות גירשו דיפלומטים זו של זו. ברקע עומדת ההתחדשות המהירה של הקרבות בצפון אתיופיה והאשמות מצד אדיס אבבה שלפיהן אריתריאה ומצרים מסייעות לכוחות המתנגדים לממשלה הפדרלית.
ממשלת אתיופיה הודיעה אתמול (חמישי) על סגירת שגרירותה באסמרה והכריזה על עשרה דיפלומטים אריתראים המוצבים באדיס אבבה כ”אישיות בלתי רצויה”. הדיפלומטים נדרשו לעזוב את המדינה בתוך 48 שעות. אתיופיה הסבירה את המהלך ב”פעולות ישירות ועקיפות של עוינות ותוקפנות” מצד אריתריאה, וטענה כי פעילותם של הדיפלומטים מהווה איום על ביטחונה הלאומי.
בתוך שעות הגיבה אריתריאה בצעד חריף אף יותר והודיעה על ניתוק כל היחסים הדיפלומטיים עם שכנתה. משרד החוץ האריתראי טען כי צעדי אתיופיה אינם מוצדקים והאשים דווקא את הממשלה באדיס אבבה בניהול מדיניות עוינת כלפי אריתריאה. אסמרה הודיעה כי “לא נותרה לה ברירה” אלא להגיב באופן דומה ולנתק את הקשרים בין המדינות.
המשבר הדיפלומטי מתרחש על רקע התחדשות הלחימה בחבל תיגראי שבצפון אתיופיה. בשבועות האחרונים התחדשו הקרבות בין כוחות הממשלה לבין כוחות המזוהים עם החזית העממית לשחרור תיגראי, ה-TPLF, לאחר כמה שנים של שקט יחסי בעקבות הסכם השלום שנחתם בפרטוריה ב-2022 וסיים מלחמה עקובה מדם שנמשכה כשנתיים.
אתיופיה מאשימה את אריתריאה, מצרים וסודאן בסיוע לברית של ארגוני אופוזיציה בהובלת ה-TPLF, הפועלת נגד הממשלה הפדרלית. אריתריאה דחתה את הטענות שהיא מסייעת לכוחות המורדים. המאבק בתיגראי מקבל בכך ממד אזורי חדש: במהלך מלחמת תיגראי הקודמת דווקא לחמו כוחות אריתריאה לצד צבא אתיופיה נגד ה-TPLF, אולם היחסים בין שתי המדינות הידרדרו מאז בחדות.
גם מצרים נשאבה לעימות. אתיופיה הורתה לדיפלומט מצרי לעזוב את המדינה, וקהיר הגיבה בגירוש דיפלומט מהשגרירות האתיופית במצרים. הצעד מגיע בתקופה שבה היחסים בין קהיר לאדיס אבבה מתוחים ממילא, בין היתר בשל המחלוקת ארוכת השנים סביב סכר התחייה האתיופי על הנילוס. במקרה הנוכחי, עם זאת, המחלוקת קשורה ישירות לטענת אתיופיה כי מצרים תומכת בגורמים הפועלים נגד הממשלה באדיס אבבה - טענה שמצרים דוחה.
החשש מהסלמה גבר עוד יותר לאחר שפיצוצים נשמעו במהלך הלילה באדיס אבבה. שלושה מקורות דיפלומטיים אמרו לרויטרס כי שמעו את הפיצוצים. גורם המקושר לברית האופוזיציה טען כי בוצעו תקיפות באמצעות כלי טיס בלתי מאוישים נגד מטרות בבירה, ובהן לכאורה גם מטה הצבא. רויטרס לא הצליחה לאמת באופן עצמאי מי אחראי לתקיפות או מה נפגע בהן. הרשויות באתיופיה אסרו בעקבות האירועים על הטסת רחפנים מעל הבירה.
במקביל, המצב בשטח בצפון המדינה ממשיך להידרדר. לפי AP, כוחות ה-TPLF השתלטו על שדה התעופה המרכזי בתיגראי, מה שהוביל להפסקת הטיסות לאזור. תושבים בבירת החבל מקלה דיווחו על שיבושים בשירותי החשמל והתקשורת ועל מחסור בדלק ובמזומנים, בעוד אלפי בני אדם כבר נעקרו מבתיהם בשל הקרבות.
המשבר הנוכחי מסמן תפנית נוספת ביחסים הסבוכים בין אתיופיה לאריתריאה. שתי המדינות ניהלו מלחמה קשה בין 1998 ל-2000, אך ב-2018 חתמו על הסכם שלום היסטורי לאחר עלייתו לשלטון של ראש ממשלת אתיופיה אבי אחמד. שנתיים לאחר מכן הצטרפה אריתריאה לכוחותיו במלחמה נגד ה-TPLF. אלא שלאחר הסכם פרטוריה ב-2022, שאריתריאה לא הייתה צד לו, היחסים בין אדיס אבבה לאסמרה הלכו והידרדרו.
מוקד חיכוך נוסף הוא שאיפתה של אתיופיה, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם שאין לה מוצא לים, להבטיח לעצמה גישה לים האדום. אריתריאה האשימה בחודשים האחרונים את ממשלת אבי אחמד בכך שהיא מאיימת למעשה על ריבונותה במסגרת דרישתה ל”גישה ריבונית לים”, וטענה כי אדיס אבבה לוטשת עיניים לנמלים שבשטחה. אתיופיה מצדה מאשימה את אסמרה בניסיון לערער את יציבותה מבפנים.
היום קרא האיחוד האפריקני לאתיופיה, אריתריאה ומצרים לגלות “איפוק מרבי” ולהימנע מצעדים או מהצהרות שעלולים להחריף עוד יותר את המשבר. הארגון קרא לשלוש המדינות לפתור את המחלוקות ביניהן באמצעות דיאלוג וערוצים דיפלומטיים, לנוכח החשש שהעימות בצפון אתיופיה עלול להתפתח ממשבר פנימי לעימות אזורי רחב יותר בקרן אפריקה.