ממדאני על נתניהו: “אדריכל של רצח עם. קורא לארה”ב להצטרף להאג - ולאכוף את צו המעצר״

וון העלה בפני ממדאני את שאלת מעצרו האפשרי של נתניהו בעת ביקורו בניו יורק, ותהה אם התברר שלראש העיר אין סמכות משפטית לעצור אותו או למנוע את כניסתו לעיר. ממדאני השיב כי לאחר בחינת המסגרת המשפטית התברר שהסמכות הרלוונטית מצויה בידי הממשל הפדרלי. “אם הממשל הפדרלי היה מצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי, הוא היה יכול לאכוף צו מעצר”, אמר.

כשוון הזכיר כי ארצות הברית אינה חברה בבית הדין, השיב ממדאני: “אנחנו לא. אבל אני מאמין שאנחנו צריכים להצטרף אליו, ושאנחנו צריכים לאכוף את הצווים שלו”. ראש העיר הוסיף כי מדובר מבחינתו בעיקרון רחב של אחריות ושלטון החוק: “ככל שאנשים רואים מישהו מפר חוק או כלל ואין על כך שום אחריות, כך הם מתחילים לשאול אם לכללים האלה יש בכלל ערך”.

לדבריו, “אנחנו תמיד מדברים על המשפט הבינלאומי, על הדברים שהחלו להיווצר אחרי מלחמת העולם השנייה, על האו”ם ועל רעיון הרב-צדדיות. גם היעדר האכיפה מערער את ערכם”. ממדאני הוסיף: “ממשלת ארצות הברית צריכה להצטרף לבית הדין הפלילי הבינלאומי. היא צריכה לאכוף את כל הצווים שהוצאו. במקרה של ראש הממשלה, הצו הוצא בגין חשדות לפשעים נגד האנושות ולפשעי מלחמה”.

בהמשך שב וון לשאלה הישירה: “אבל אם זה היה תלוי בך, היינו עוצרים את האיש הזה, לדעתך?” ממדאני השיב: “אם זה היה תלוי בי, ממשלת ארצות הברית הייתה מצטרפת לבית הדין הפלילי הבינלאומי ומכבדת כל צו מעצר שהוא הוציא”.

בהתייחסו לדברים שאמר עליו נתניהו בנאומו בעצרת הכללית של האו”ם, סיפר ממדאני כי באותה עת קיים פגישה עם ראש ממשלת הולנד במרכז הלהט”ב במנהטן: “כשחזרתי מהפגישה, אמרו לי: אה, דרך אגב, הנה מה שהוא אמר באו”ם. זה היה מוזר”, סיפר.

כשנשאל אם הרגיש שנתניהו תוקף אותו באופן אישי, השיב: “כל זה הוא ניסיון להסיט את תשומת הלב מהאחריות. להזכיר כמה שיותר אנשים ולנסות להפוך את זה לחילופי דברים. זה לא קשור אליי ואליו. זה קשור לעובדה שהוא האדריכל של רצח עם”. ממדאני הוסיף בעוקצנות: “אם אני הייתי האדריכל של רצח עם, כנראה שהייתי מדבר על כל דבר אחר חוץ מזה”.

וון שאל כיצד אפשר למנוע מצב שבו כעס המופנה כלפי ישראל ומדיניותה מתגלגל לעוינות נגד יהודים בארצות הברית. ממדאני השיב כי הוא גאה בכך שניו יורק היא העיר בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה ביותר בארה”ב, והדגיש: “אף יהודי בניו יורק אינו אחראי למעשיה של מדינת ישראל”.

לדבריו, מי שמבקש להטיל אחריות צריך להפנות אותה למקבלי ההחלטות, לראש הממשלה ולמדינת ישראל, “וגם לשותפות שלנו באחריות כמשלמי מסים אמריקנים, בהתחשב במיליארדי הדולרים ששלחנו וממשיכים לשלוח בצורת פצצות”.

ממדאני סיפר כי עיריית ניו יורק פרסמה באותו יום תוכנית עירונית למאבק באנטישמיות, שלדבריו אינה מסתפקת בגינוי אירועים אלא מבקשת גם למנוע אותם. עם זאת הדגיש: “ביקורת על מדינת ישראל, על פעולות המדיניות שלה, על רצח העם - אינה כשלעצמה אנטישמיות”.

ממדאני טען כי על אף הדיבורים על הפסקת אש, הפגיעה באזרחים ברצועה נמשכת. כדוגמה הביא טענה שלפיה צה”ל הרג בשבוע שעבר ילד פלסטיני בן 11 באזור הנחשב בטוח. הוא סיפר כי אירח בשבוע שעבר משפחות פלסטיניות מעזה במעונו הרשמי, גרייסי מנשן. בין היתר תיאר פגישה עם שתי אחיות ואמן, שסיפרו לו כי תקיפה שבה נפצעה אחת מהן הרגה שניים מאחיהן.

“סבתא מבוגרת ניגשה אליי בסוף הפגישה ופשוט שאלה: ‘אתה יכול להביא לכאן את הבן שלי?’ נאלצתי לומר לה שאנסה, אבל כראש עיר אינני יכול להבטיח זאת”. בהתייחסות לעתיד המדיניות האמריקנית לאחר ממשל טראמפ, אמר ממדאני כי נדרשת מחויבות לדרך אחרת, ושאל: “איך תספקו משהו אחר מלבד פצצות במשקל אלף פאונד?” לדבריו, המדיניות העתידית צריכה להתבסס על “אנושיות, לא רק כלפי האנשים שאנחנו מייצגים בבית, אלא גם כלפי האנשים שאנחנו מפציצים בחו”ל”.