הליגה נגד השמצה (ADL) משיקה היום את "State of the Arts: Advancing Jewish Inclusion in Arts, Entertainment and Culture", פלטפורמה דיגיטלית ומאגר מחקר ראשון מסוגו המתעד הדרה והקצנה שיטתית כלפי אמנים יהודים וישראלים במרחב התרבות האמריקני.
היוזמה, מטעם מכון הדירוגים וההערכות של הליגה נגד השמצה, מספקת בחינה מקיפה של שלושה תחומי תרבות מרכזיים: מוזיאונים, בידור חי והוצאה לאור, לצד חקירה נלווית של המרכז למאבק בקיצוניות של הליגה נגד השמצה, הבוחנת רשתות אקטיביסטיות, הפועלות, לפי הדוח, להדרת יהודים וישראלים.
לדברי ג'ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה: "הופעותיהם של אמנים יהודים מבוטלות, הם מוכנסים לרשימות שחורות ונדחקים החוצה מהחיים התרבותיים באמריקה. ידענו שהמצב חמור, אך לא עד כמה, ואף אחד לא תיעד אותו כך בעבר״.
״ארבעים מוזיאונים מובילים, ואף אחד מהם אינו כולל זהות יהודית במסגרת התחייבויות הגיוון, השוויון וההכלה (DEI) שלו. סופרים מתבקשים להסיר מילים בעברית ולשנות שמות של דמויות יהודיות רק כדי להתפרסם. אמנים יהודים וישראלים מוטרדים, מודרים מהופעות ומוסרים מתוכניות אמנותיות. בפשטות, זו אנטישמיות ואפליה נגד ישראלים. מגזר התרבות והאמנות חייב להתעורר לפני שהקולות היהודיים יושתקו לחלוטין״, הוסיף.
"מאחורי המסגרת" (Behind the Frame): מחיקה שקטה ושיטתית במוזיאונים האמריקניים
הליגה נגד השמצה ערכה את ההערכה השיטתית הראשונה של אנטישמיות וייצוג יהודי ב-40 מוזיאוני אמנות מובילים בארצות הברית. ההערכה נעשתה בהתייעצות עם פאנל של 15 מומחים חיצוניים, ובה נבחנו שלושה תחומים: מדיניות ונהלים פנימיים, ייצוג אמנות ואמנים ושיתופי פעולה ותוכניות ציבוריות. מתוך 40 המוזיאונים שניתנה להם הזדמנות להגיב לממצאים לפני הפרסום 20 מוזיאונים (50%) השתתפו בתהליך, 20 נוספים לא הגיבו.
מצוינות היא החריג
רק מוזיאון אחד מתוך 40, Berkeley Art Museum & Pacific Film Archive, קיבל את דירוג ה -Gold Standard. בין המוסדות שקיבלו דירוג Good Showing נמנים: Cleveland Museum of Art, Detroit Institute of Arts.
כמו כן, 12 מתוך 40 מוזיאונים (30%) קיבלו את הדירוג הנמוך ביותר: Critically Deficient. ביניהם מוסדות בולטים כגון: Philadelphia Museum of Art ו- The Broad.
כמעט ואין הכרה בחודש המורשת היהודית-אמריקנית. רק מוזיאון אחד מתוך 40 הכיר באופן פעיל בחודש המורשת היהודית-אמריקנית (JAHM) בשנת 2026.
"פרק חסר" (Missing Chapter): דיכוי קולות יהודיים בתעשיית ההוצאה לאור
הדוח מבוסס על מחקר משני ועל יותר מ-30 ראיונות עם סופרים ואנשי מקצוע בתחום ההוצאה לאור. שבע מגמות מרכזיות שזוהו מאז 7 באוקטובר 2023 הם: דיכוי ספרים בעלי דמויות או תכנים יהודיים, ישראליים או ציוניים כבר בשלב רכישת כתבי היד, רשימות שחורות וחרמות נגד סופרים יהודים, ישראלים וציונים, חרמות על הוצאות ספרים ישראליות, כולל מכתב משנת 2024 שעליו חתמו יותר מ-1,000 סופרים הקורא להחרמת מו"לים ישראלים, הדרה מאירועים ומפסטיבלים ספרותיים, "הפצצות ביקורות" (Review Bombing) והטרדות מקוונות, כולל דירוגים שליליים לספרים עוד לפני שנקראו.
2 מגמות נוספות שזוהו הם קושי במציאת ושימור סוכנים ספרותיים, כאשר מחברים העידו כי נאמר להם שזהותם היהודית או הציונית הופכת אותם ל"מסוכנים מדי" לייצוג ושתיקה מוסדית ואי-התייחסות ישירה לאנטישמיות מצד גופים מקצועיים שונים.
הסופרת והצלמת אליסה רוזנהק אמרה: "כך נראית אנטישמיות ספרותית. היא לא מופיעה עם צלבי קרס. היא מסתתרת מאחורי תירוצים, סטנדרטים משתנים, שתיקה מוסדית, הדרה קהילתית והחלטות שקשה להפריד מהאקלים שנוצר סביב קולות יהודיים לאחר 7 באוקטובר״.
"במה חשוכה" (Dark Stage): ביטול, הטרדה והשתקה של אמנים יהודים וישראלים
הדוח מתעד 65 מקרים ב-41 אתרים ברחבי ארצות הברית, כשהמקרה העדכני ביותר הוא מאוגוסט 2026.
לפי הליגה נגד השמצה, אמנים יהודים, ישראלים וציונים גלויים נתקלים יותר ויותר בביקורת, מחאות, שיבושים וביטולי הופעות.
מגמות מרכזיות
הפגנות שמטרתן הדרה תרבותית, המגמות המרכזיות שזוהו כוללות:
התרחבות פעילות המחאה מפעילות פוליטית ומאקטיביזם למניעת הופעות על רקע תרבותי, כאשר קמפיינים מכוונים יותר ויותר למניעת הופעות של אמנים יהודים או ישראלים בכלל. זאת כפי שנראה בהפגנות חוזרות נגד עשרות אמנים, בהם מתיסיהו (Matisyahu), להקת בת־שבע והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.
חששות ביטחוניים המתפקדים כ״וטו ביטחוני״, כאשר עצם האפשרות לקיומה של פעילות מחאה, ולא איום קונקרטי, מספיקה כדי להביא לביטול אירועים, כפי שקרה עם המוזיקאים מייקי פאוקר ורביב כנר.
חרמות תרבותיים בלתי־רשמיים והתרחקות מוסדית, המתרחשים באופן פרטי, לרבות אובדן הזמנות להופעות וביטול הזמנות, כפי שסיפרה הזמרת הישראלית נגה ארז על כך שאיבדה הופעות בינלאומיות משום שהיא ישראלית.
שיבוש הופעות והטרדות שהפכו לנורמטיביים, כולל המקרה שבו הקומיקאית ג׳ודי גולד שמעה את הקריאה ״את יהודייה״ במהלך שתי הופעות באותו סוף שבוע באפריל 2026, והזמרת־יוצרת רג׳ינה ספקטור שספגה קריאות ביניים במהלך הופעה.
הסלמה ברשתות החברתיות, שמקצרת את תהליכי קבלת ההחלטות במוסדות והופכת מחלוקות מקומיות למחלוקות ציבוריות בקנה מידה לאומי בתוך שעות.
חוסר עקביות מוסדי, כאשר אולמות ומוסדות מגיבים באופן בלתי צפוי למחלוקות ולסערות ציבוריות, כך שאמנים אינם יכולים לצפות מראש כיצד יתייחסו להופעתם.
חקירה נלווית: רשתות האקטיביסטים המארגנות הדרת אמנים יהודים וישראלים
מרכז הליגה נגד השמצה למאבק בקיצוניות פרסם חקירה הבוחנת קבוצות אקטיביסטיות שלדבריו מפעילות לחץ על מוסדות תרבות במטרה להרחיק אמנים יהודים וציונים ולהפריע לפעילותם.
לפי הליגה נגד השמצה, המגמה כוללת: הטרדות, הפחדה פיזית, ונדליזם, זילות השואה, תמיכה בטרור, הפצת סטריאוטיפים אנטישמיים, שיבושים מאורגנים, רשימות שחורות והדרה.
סקר נלווה: מה הציבור האמריקני באמת חושב
סקר שאינו מייצג את כלל האוכלוסייה ברמה הלאומית, בקרב 951 מבוגרים בארה״ב, שנערך על ידי הליגה נגד השמצה ביולי 2026, מחזק עוד יותר את המסקנה שהדרה זו אינה מונעת מדרישת הקהל: רוב גדול של האמריקנים אמרו כי יתמכו בשילובם של יוצרים יהודים וישראלים בגלריות, בהופעות ובספרים, אף שרבים מהמשיבים אמרו במקביל כי זה ״מובן״ שאחרים יימנעו מיצירות מסוג זה. פער זה עשוי להסביר כיצד ההדרה מתבססת ונמשכת.
״המחקר הזה מצביע על פער ברור ועקבי בין הסיכון השווקי הנתפס, המסרים שמועברים לסופרים יהודים וישראלים, ובין הביקוש בפועל מצד הקהל״, אמרה שירה גודמן, סגנית נשיא הליגה נגד השמצה לענייני ציבור ויוזמות מיוחדות.
״הראיונות שערכה הליגה נגד השמצה עם אנשי מקצוע בתחום הספרות במסגרת המחקר העלו דפוס חוזר שלפיו סופרים מתבקשים על ידי סוכנים ומו״לים להסיר מהיצירות שלהם נושאים ודמויות יהודיים ו/או ישראליים, מתוך חשש שהיצירה לא תימכר או שתיתפס כסיכון גדול מדי. ממצאי הסקר מצביעים על כך שסלידה זו מסיכון נובעת מתפיסה שגויה, ולא משקפת את המציאות בשוק, וזהו דבר שהתעשייה צריכה לטפל בו בדחיפות״.
השורה התחתונה
ממצאים אלה משקפים שילוב של קמפיינים מאורגנים להפעלת לחץ, רתיעה מוסדית מסיכון, ונקודות עיוורון מבניות באופן שבו מוזיאונים, מקומות בידור ומו״לים מזהים ומגיבים לאנטישמיות.
הליגה נגד השמצה קוראת למוזיאונים, מו״לים, סוכנים, אולמות ומוסדות תרבות ברחבי המדינה לצמצם את הפערים הללו: לציין את האנטישמיות באופן מפורש במדיניות ובמחויבויות ל-DEI, להכיר בחודש המורשת היהודית-אמריקנית לצד מועדי מורשת אחרים, לעמוד איתנים בפני קמפיני לחץ המבוססים על הדרה על רקע זהות, ולתת אמון בנתונים המראים כי הקהל האמריקני מעוניין בשילובם של יוצרים יהודים וישראלים באמנויות ויתמוך בכך