תנובה ואייר-בי אנ בי: האו”ם הרחיב את “הרשימה השחורה” של החברות הפועלות בהתנחלויות

אחת ההתפתחויות בעדכון החדש היא הכללת שני ארגונים ללא כוונת רווח הרשומים בארצות הברית: Friends of Ir David, עמותת ידידי עיר דוד האמריקנית, ו-HaYovel, ארגון נוצרי-אמריקני המסייע לחקלאים ישראלים ביהודה ושומרון.

להכללת הארגונים האמריקניים עשויות להיות גם השלכות דיפלומטיות. על פי המידע שנמסר לוואלה, הנושא נמצא כעת בבחינה בצד האמריקני, לקראת החלטה אם וכיצד להגיב פומבית לעדכון. המשלחת האמריקנית בז’נבה מקיימת התייעצויות לקראת הצגת הרשימה באופן רשמי במועצת זכויות האדם ביום שני, 28 בספטמבר.

ארצות הברית מתנגדת שנים למאגר, בטענה שהוא מפלה חברות הפועלות בישראל ועלול לשמש בסיס לקידום חרמות ומשיכת השקעות מהן. עם זאת, הכללת חברה ברשימה אינה מהווה כשלעצמה הטלת סנקציות או איסור על פעילותה.

העדכון כולל גם שינוי באופן שבו האו”ם מציג את הממצאים. לראשונה סווגו החברות לפי מידת מעורבותן, לשיטת משרד זכויות האדם של האו”ם, בהשפעה שלילית על זכות הפלסטינים להגדרה עצמית.

מתוך 214 החברות והגופים, 200 סווגו כמי שפעילותם תורמת לפגיעה בזכות זו, ו-14 כמי שפעילותם קשורה אליה באופן ישיר. תנובה נמנית עם החברות המסווגות בקטגוריה השנייה. אף חברה לא סווגה בקטגוריה החמורה ביותר, שבה פעילות החברה עצמה נחשבת לגורם לפגיעה. נציב זכויות האדם של האו”ם, פולקר טורק, אמר כי הדוח נועד להזכיר לחברות את אחריותן לבדוק שפעילותן אינה מעורבת בהפרות של זכויות אדם.

בישראל דוחים את המהלך. המשלחת הישראלית בז’נבה מסרה בעקבות פרסום העדכון כי מדובר במנגנון פוליטי, שלטענתה משמש לקידום קמפיין נגד חברות שלא ביצעו כל עבירה. ישראל טוענת כי הרשימה מסמנת חברות הפועלות כחוק ומעודדת צעדים כלכליים נגדן.

המאגר פורסם לראשונה ב-2020, בעקבות החלטה של מועצת זכויות האדם, ועודכן מאז ב-2023 וב-2025. בעדכון הנוכחי נוספו 55 חברות ישראליות ושישה גופים זרים, וכעת הוא כולל 22 חברות וגופים שמקום רישומם מחוץ לישראל.

הרשימה המלאה תוצג באופן רשמי במועצת זכויות האדם ביום שני, כאשר בוושינגטון עדיין בוחנים את אופן ההתייחסות להכללת הגופים האמריקניים.

בהתאחדות התעשיינים דוחים את פרסום רשימת החברות הפועלות ביהודה ושומרון על ידי מועצת זכויות האדם של האו”ם. ״מדובר במהלך פוליטי נוסף במסגרת ההתנהלות המפלה והשיטתית של המועצה נגד ישראל.

״לרשימה אין כל תוקף משפטי, והכללת חברה בה אינה מעידה על הפרת החוק או המשפט הבינלאומי. אין במשפט הבינלאומי איסור על עצם פעילותן של חברות באזורי סכסוך, ואין כל בסיס להצגת פעילות עסקית לגיטימית כהפרת זכויות אדם.

״הפרסום מגיע בתקופה שבה התעשייה הישראלית, ובפרט היצואנים, מתמודדת ממילא עם השלכות המצב המדיני ועם קריאות לחרם וצעדים נגד חברות ומוצרים ישראליים בשווקים באירופה. הרשימה עלולה להוסיף קושי נוסף ליצואנים הישראלים ולפגוע בפעילותם בשווקים הבינלאומיים. דווקא בעת הזו על ממשלת ישראל לפעול באופן אקטיבי לחיזוק התעשייה והיצוא הישראלי, ולספק כלים וסיוע לחברות שנפגעות עסקית כתוצאה מהמצב המדיני ומהניסיונות להחרים את ישראל.

״התאחדות התעשיינים רואה בפרסום הרשימה ניסיון נוסף לסמן חברות ישראליות, לפגוע בלגיטימיות שלהן ולעודד לחץ וחרמות כלכליים נגד ישראל. לא ניתן למהלכים פוליטיים מסוג זה לעצור את התעשייה הישראלית - נמשיך לייצר בישראל, לייצא לעולם, לפרוץ לשווקים חדשים ולהוביל בזירה הבינלאומית״.

בתנובה בחרו שלא להגיב.

זהו מנגנון פוליטי מושחת, שנולד במועצה לזכויות האדם, גוף פגום מיסודו, בעל רוב אוטומטי נגד ישראל המתבסס על פעילות ״דווחים״ אשר ממומנים על ידי גורמים בלתי מזוהים. "הרשימה השחורה" הוקמה אך ורק כדי לפגוע בישראל ואין לה אח ורע בשום מקום אחר בעולם.

אנו דוחים על הסף את "הרשימה השחורה" ואת כל ההנחות העומדות בבסיסה; אין מדובר במנגנון לגיטימי או ראוי בתחום זכויות האדם.

הנציב לזכויות אדם, וולקר טורק, הפך לנציב החרמות נגד ישראל. בשנות כהונתו פעל להקמת מנגנונים בזבזניים שכל מטרתם רדיפה אחר מדינת ישראל. טוב יהיה אם האיש שהוביל את המוסד עליו הוא אמון לפשיטת רגל מוסרית ופיננסית ילך הביתה.

ישראל גאה בכלכלתה החזקה והיציבה, ובכך שבניגוד למשרד הנציב, הפעילות העסקית הישראלית באיו"ש מספקת מקומות עבודה לפלסטינים, מהווה גשר בין הקהילות באזור ודוגמא לחיים משותפים.

משה"ח פועל במספר מישורים נגד המדיניות האנטי-ישראלית המובהקת באו"ם, כולל נגד "הרשימה השחורה".