איראן הציגה לארצות הברית תוכנית בת שבעה ימים להפסקת המלחמה, לפתיחתו המחודשת של מצר הורמוז ולחידוש המשא ומתן על תוכנית הגרעין. אולם לצד התנאים המדיניים והכלכליים שהציבה טהראן, דבריהם של בכירי המשטר חושפים מרכיב נוסף באסטרטגיה האיראנית: ניסיון לנצל את הלחץ הפוליטי הגובר על הנשיא דונלד טראמפ לקראת בחירות אמצע הקדנציה שייערכו בנובמבר.
שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ’י, אמר בתדרוך לעיתונאים בניו יורק כי ההצעה הועברה לוושינגטון באמצעות המתווכות. לדבריו, אם ארה״ב תסכים לתנאים שהציבה טהראן, המהלך יוכל להתחיל באופן מיידי ומצר הורמוז ייפתח מחדש בתום שבעה ימים.
“העברנו לאמריקנים באמצעות המתווכות תוכנית שלפיה, אם תנאים מסוימים יתמלאו, מצר הורמוז ייפתח מחדש בתום שבעה ימים והמשא ומתן יתחדש”, אמר. הוא נמנע מלחשוף את רשימת התנאים המלאה, אך הדגיש כי הם “אינם חדשים ואינם חורגים ממה שנכלל במזכר ההבנות, שעליו חתם טראמפ”.
לפי הדיווחים, התוכנית כוללת הפסקה של פעולות הלחימה, לרבות בחזית לבנון, הסרת המצור הימי האמריקני, הקלות בסנקציות על יצוא הנפט האיראני ושחרור נכסים איראניים מוקפאים. ביום השביעי אמורה טהראן לפתוח מחדש את מצר הורמוז, ולאחר מכן יחל משא ומתן מקיף על תוכנית הגרעין.

אלא שהחלק הבולט בהצהרות האיראניות הוא ההתייחסות החוזרת לבחירות האמצע בארה״ב. עראקצ’י אמר כי מוטב להגיע להסכם לפני בחירות האמצע. נשיא איראן מסעוד פזשכיאן היה מפורש עוד יותר: “אנחנו לא רוצים שזה יימשך עד לבחירות אמצע הקדנציה”, אמר ל-NBC News ולכלי תקשורת נוספים. “אנחנו רוצים שהאמריקנים יחזרו למזכר ההבנות לפני בחירות אמצע הקדנציה”.
במקום להמתין לכך שהמצור והמלחמה ישחקו את נכונותה של וושינגטון להמשיך בעימות, טהראן מבקשת להשתמש בשליטתה במעבר הימי כאמצעי לחץ ישיר על הזירה הפוליטית האמריקנית. מצר הורמוז, שדרכו עברה לפני המלחמה כחמישית מאספקת הנפט העולמית, הוא המפתח למחירי האנרגיה, ואלה הפכו לאחת מנקודות התורפה המרכזיות של טראמפ.
הפגיעה בתנועת הספינות במצר תרמה לעלייה חדה במחירי הנפט והדלק בארה״ב. לפי סוכנות הידיעות AP, מחיר הבנזין הממוצע הגיע לכ-4.48 דולר לגלון, בעוד שמחירי הסולר עלו לרמות שיא. ההתייקרות מכבידה על משקי הבית, מגדילה את עלויות ההובלה ומזינה את האינפלציה, דווקא כאשר יוקר המחיה מסתמן כאחת הסוגיות המרכזיות בבחירות.

גם מצבו של טראמפ בסקרים מגביר את הלחץ. סקר רויטרס שפורסם השבוע הצביע על ירידה בשיעור התמיכה בו לשפל של 32%. רק 17% מהנשאלים הביעו שביעות רצון מטיפולו ביוקר המחיה, ו-34% בלבד תמכו בתקיפות באיראן. במקביל, הדמוקרטים פתחו יתרון של שמונה נקודות במרוץ הארצי לקונגרס.
מנקודת מבטה של טהראן, נוצרה משוואה פשוטה: ככל שמצר הורמוז נותר מוגבל, מחירי האנרגיה נשארים גבוהים והמחיר הפוליטי שמשלמים טראמפ והרפובליקנים גדל. פתיחת המצר, מנגד, יכולה להעניק לנשיא האמריקני הישג מיידי: הפסקת לחימה, חידוש זרימת הנפט והפחתת הלחץ על מחירי הדלק, שבועות בלבד לפני שהאמריקנים הולכים לקלפיות.
זוהי ככל הנראה מהותה של האסטרטגיה האיראנית החדשה. טהראן אינה מסתפקת עוד בשימוש בהורמוז כמנוף צבאי וכלכלי, אלא הופכת אותו למנוף פוליטי בתוך ארצות הברית. תוכנית שבעת הימים מציעה לטראמפ הישג מהיר שהוא יכול להציג לבוחריו, אך מחייבת אותו לשלם עבורו בהסרת המצור, בהקלה בסנקציות ובשחרור כספים איראניים.
בפומבי, הממשל האמריקני מנסה להפריד בין המלחמה לבין הבחירות. גורם אמריקני אמר ל”ניו יורק טיימס” כי וושינגטון “אינה ממהרת להגיע להסכם”. טראמפ עצמו טען בעצרת האו”ם כי הבחירות אינן משפיעות על שיקוליו, אף שבאותו נאום העריך שהסכם עם איראן יושג רק לאחריהן.
אלא שבטהראן מציגים כעת לוח זמנים הפוך: לא להמתין לנובמבר, אלא להשתמש בשבועות שנותרו עד הבחירות כדי להגדיל את מחיר המשך המלחמה. המסר האיראני לטראמפ הוא שהדרך להורדת מחירי הדלק ולרגיעה לפני הקלפיות עוברת במצר הורמוז, וכי המפתח לפתיחתו נמצא בידיה של איראן.