רוסיה מביעה חשש גובר מהמהלכים שמובילה גרמניה בתחום הביטחוני. דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, אמרה היום (חמישי) כי "תהליך המיליטריזציה שמוביל קנצלר גרמניה פרידריך מרץ הוא מקור לדאגה". הדברים נאמרו בתגובה למדיניות הביטחונית החדשה של ממשלת גרמניה, שלדברי מוסקבה משנה את מאזן הכוחות באירופה.
ברקע לדברים, מהלך דרמטי שמובילה גרמניה לשינוי מהותי במדיניות ההגנה שלה: שינוי חוקתי ראשון מסוגו, שמאפשר חריגה ממדיניות התקציב המאוזן לטובת מימון צבאי בהיקף של כ-350 מיליארד אירו עד שנת 2029. הקנצלר מרץ הכריז בנאום בפרלמנט כי "בניית הצבא היא בראש סדר העדיפויות", וכי המטרה היא להפוך את צבא גרמניה לחזק ביותר באירופה.
המהלך של גרמניה מגיע על רקע מלחמת רוסיה-אוקראינה ואזהרות שהשמיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שלפיהן מדינות נאט"ו שלא יעמדו ביעדי התקציב הביטחוני לא יזכו להגנה אמריקנית. גרמניה היא אחת התומכות המרכזיות באוקראינה, ומספקת לה מערכות נשק מתקדמות, ציוד לחימה ומקלט למיליוני פליטים.
גרמניה, שנמנעה במשך שנים מהשקעות ביטחוניות גדולות, צפויה, יחד עם עוד מדינות החברות בברית נאט"ו, להשקיע כ-3.5% מהתמ"ג שלה בהוצאות ביטחוניות ישירות, ו 1.5% נוספים בהוצאות ביטחוניות עקיפות, כמו תשתיות.
למרות התמיכה הציבורית הגוברת בגיוס לצבא, גורמים מקצועיים מציינים כי שינוי תפיסתי עמוק ביחס לכוח צבאי צפוי להימשך שנים. אך מבחינת רוסיה, המגמה כבר מדליקה נורה אדומה ובוהקת.