נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן אמר היום (רביעי) לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי כי מדינות המערב יתמכו בקייב ככל שיידרש, בצל אכזבתו של המנהיג האוקראיני מכך שנאט"ו לא הזמינה רשמית את ארצו להצטרף לברית. השניים נפגשו במהלך פסגת הברית בליטא, שבה הבטיחו מנהיגי המערב לשלוח כלי נשק מתקדמים נוספים לטובת המאמץ המלחמתי של אוקראינה להדיפת הכוחות הרוסיים משטחה.
זלנסקי, שאתמול תקף בחריפות את העמדה של נאט"ו ותיאר אותה בתור "אבסורדית", השמיע היום טון מרוכך יותר והביע שביעות רצות מתוצאות הפסגה - אף שהוסיף כי התוצאה הטובה ביותר הייתה הזמנה רשמית להצטרף לברית.
חברות נאט"ו חלוקות סביב השאלה כיצד ואיך לצרף את אוקראינה, ובעוד שמדינות מזרח אירופה היו רוצות לראות אותה חלק מהברית כבר כעת, ארצות הברית, גרמניה ומדינות אחרות מתעקשות שזה יוכל לקרות רק בסיום המלחמה.
במקום הליך חברות מזורז, קבוצת שבע המדינות המתועשות (7G) הכריזה היום על הקמת מסגרת עבודה עבור שיחות בילטרליות לאספקת סיוע צבאי ופיננסי, שיתוף פעולה מודיעיני והבטחה לנקיטת צעדים מידיים אם רוסיה תתקוף שוב בעתיד.
"התמיכה שלנו תימשך זמן רב בעתיד. זאת הצהרה משמעותית על תמיכתנו באוקראינה", אמר ביידן לצדו של זלנסקי ויתר מנהיגי 7G מבריטניה, קנדה, צרפת, גרמניה, איטליה ויפן. "אנחנו נהיה שם ככל שיידרש".
זלנסקי, שניסה היום לטשטש את אכזבתו, תיאר את תוצאות הפסגה כ"הצלחה משמעותית" עבור קייב. "יש היום ערבויות ביטחוניות לאוקראינה בדרכה לנאט"ו", אמר נשיא אוקראינה. "המשלחת האוקראינית מביאה הביתה ניצחון ביטחוני משמעותי עבור אוקראינה".
עם זאת, זלנסקי לחץ על סיוע נוסף ואמר כי הוא יעלה את הצורך של אוקראינה בכלי נשק ארוכי-טווח בשיחתו עם ביידן. "אנחנו יכולים לומר שתוצאות הפסגה הן טובות, אך אילו הייתה הזמנה, זה היה אידאלי".
במהלך פגישתם, ביידן הבטיח לזלנסקי שארצות הברית עושה כל שהיא יכולה כדי לעמוד בצרכיה של אוקראינה. הוא הכיר בתסכול של זלנסקי לגבי ההיקף והמהירות של קבלת הסיוע. "הנחישות והעמידות שלכם הם דוגמה עבור כל העולם", אמר לו נשיא ארצות הברית. "אני ממתין ליום שבו נקיים את המפגש לציון החברות הרשמית שלכם בנאט"ו", הוסיף. "החדשות הרעות עבורכם הן שאנחנו לא הולכים לשום מקום, אתם תקועים איתנו", התבדח ביידן לצחוקו של זלנסקי.
כשנשאל על ידי אחד הכתבים כמה זמן קצר לאחר המלחמה הוא היה רוצה לראות את אוקראינה מצטרפת לנאט"ו, השיב ביידן: "שעה ו-20 דקות". היועץ לביטחון לאומי שלו, ג'ייק סאליבן, אמר כי ביידן יציע לזלנסקי טילים ארוכי-טווח.
בנאום שנשא בפסגה מאוחר יותר, ביידן אמר שפוטין טעה בקשות בהערכת נחישותה של הברית הצבאית. "נאט"ו חזקה יותר, נמרצת יותר וכן, מאוחדת יותר מאי-פעם. ואכן, היא חיונית יותר מאי-פעם לעתיד המשותף שלנו. זה לא קרה במקרה. זה לא היה בלתי נמנע", אמר ביידן.
"כשפוטין, ותאוותו לשטחים ולכוח, שחרר את מלחמתו האכזרית באוקראינה, הוא הימר שנאט"ו תתפרק. הוא חשב שנאט"ו תתפרק. הוא חשב שהאחדות שלנו תתנפץ במבחן הראשון. הוא חשב שמנהיגים דמוקרטיים יהיו חלשים. אבל הוא טעה".
זלנסקי אמר לביידן שהוא רוצה להודות ל"כל האמריקנים" על מיליארדי הדולרים שקיבלה ארצו מאז פרוץ המלחמה בפברואר אשתקד. אף שרוב האמריקנים תומכים באוקראינה ובאספקת הנשק לה, חלקים במפלגה הרפובליקנית - בהם הנשיא לשעבר דונלד טראמפ - סבורים כי אזרחי ארצות הברית לא צריכים לשאת בנטל הזה ובמקום זאת על וושינגטון לקדם שיחות שלום.
"אתם צריכים לדעת שאתם מוציאים את הכסף הזה על יותר מסתם להילחם, אתם מוציאים את הכסף הזה בשביל החיים שלנו", אמר זלנסקי במסר לאמריקנים.
שר ההגנה של בריטניה ואחד מהתומכים הבולטים ביותר של אוקראינה, בן וואלס, מתח מוקדם יותר ביקורת על הגישה של זלנסקי והפציר בו "להוקיר תודה" על הנשק בשווי מיליארדי דולרים שארצו מקבלת מהמערב. וואלס, המוזכר כמועמד אפשרי להנהגת נאט"ו בעתיד, סיפר לעיתונאים בפסגה כי קיבל בשנה שעברה רשימת בקשות מגורמים אוקראיניים, שעליה השיב: "אנחנו לא אמזון". עם זאת, הוא הדגיש כי אוקראינה מנהלת "מלחמה אצילית" וכי היא נלחמת "עבור החירות שלנו".
על כך אמר זלנסקי: "אנחנו תמידים אסירי תודה לבריטניה, לראשי הממשלה שלה ולשר ההגנה משום שהאזרחים (הבריטים) תמיד תומכים בנו".
בריטניה, צרפת, גרמניה וארצות הברית ניהלו במשך שבועות משא ומתן עם קייב על מסגרת בינלאומית רחבה של תמיכה, הכוללת נשק מתקדם ומודרני כמו מטוסי קרב, אימונים, שיתוף פעולה מודיעיני והגנת סייבר. בתמורה, אוקראינה תתחייב לשפר את שלטון החוק, בין היתר באמצעות רפורמות משפטיות וכלכליות והגברת השקיפות.
במקביל, התקיימה היום הישיבה הראשונה של מועצת נאט"ו-אוקראינה שהיא מסגרת חדשה שנועדה להדק את שיתוף הפעולה בין קייב לברית בת 31 המדינות.
"מסוכן מאוד"
אחד מעקרונות היסוד של נאט"ו, שקמה בתום מלחמת העולם השנייה אל מול איומי ברית המועצות, הוא שהתקפה על אחת מחברותיה כמוה כהתקפה נגד כולן. ולכן, היא נוקטת זהירות בכל הנוגע לחברותה של אוקראינה מחשש שהיא עלולה להיקלע לעימות ישר מול רוסיה.
אוקראינה מסתייגת ממתן ערבויות ביטחוניות לא מחייבות, לאור העובדה שבפלישתה, רוסיה רמסה למעשה את "מזכר בודפשט", שבמסגרתו התחייבו המעצמות הבינלאומיות לשמור על ביטחונה של אוקראינה בתמורה להסכמתה לוותר על הנשק הגרעיני שלה מהתקופה הסובייטית.
רוסיה, שרואה בהתפשטות נאט"ו מזרחה איום קיומי על ביטחונה, הגיבה בזעם להצהרות שהגיעו מווילנה. דובר הקרמלין, דמיטרי פסקוב, אמר כי זה "עלול להיות מסוכן מאוד" עבור המערב לתת לאוקראינה ערבויות ביטחוניות.
הנשיא לשעבר דימיטרי מדבדב, שמשמש כיום סגן מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה בראשות הנשיא ולדימיר פוטין, אמר כי הגברת הסיוע הצבאי לאוקראינה על ידי נאט"ו מגדילה את הסיכויים לפרוץ מלחמת עולם שלישית.