"רוסיה מגבשת כוח תקיפה צבאי שמטרתו עיר הולדתו של הנשיא זלנסקי"
אוקראינה טוענת כי רוסיה מגבשת כוח תקיפה צבאי שמטרתו עיר הולדתו של הנשיא וולודימיר זלנסקי, קריבי ריה, במרכז אוקראינה. לדבריה, מוסקבה מכינה גם מתקפה חדשה בדרום המדינה.
רוסיה השתלטה על דרום אוקראינה אך קייב אמרה שתגיב במתקפת נגד באזור. הצבא האוקראיני הצליח לכבוש מחדש 53 כפרים באזור חרסון הכבוש. פיקוד דרום של אוקראינה אמר כי המצב מתוח וכי רוסיה מתקיפה לאורך קו החזית.
העיר התעשייתית קריבי ריה, שבה גדל זלנסקי, נמצאת במרחק 50 ק"מ מקו החזית הדרומי. "רוסיה התחילה לגבש קבוצה שתתקוף בכיוון של קריבי ריה", נמסר.
האו"ם: מתקן הגרעין הגדול של אוקראינה "יצא מכלל שליטה"
מנכ"ל הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית של האו"ם, רפאל גרוסי, הזהיר כי מתקן הגרעין הגדול של אוקראינה "יצא מכלל שליטה" ופירסם קריאה דחופה לרוסיה ואוקראינה לאפשר למומחים לבקר בדחיפות במתחם הגדול במטרה לייצב את המצב ולמנוע תאונה גרעינית.
גרוסי אמר בראיון לסוכנות הידיעות אסוסיאייטד פרס, כי המצב נהפך למסוכן יותר מדי יום במתקן זפוריז'יה בדרום מזרח העיר אנרהודר, שעליה השתלטו הרוסים בתחילת מרץ. "כל עקרון של בטיחות גרעינית הופר" במתקן, הוא אמר. "מה שנמצא על כף המאזניים הוא מסוכן ורציני ביותר".
גרוסי מנה הפרות רבות של בטיחות המתקן ואמר כי זה קורה "במקום שבו מתנהלת מלחמה" ליד אזור בשליטה רוסית.
גרוסי אמר כי נוצר מצב פרדוקסלי שבו המתקן נמצא בשליטת רוסיה, אך הצוות האוקראיני הוא שמפעיל את הפעילות הגרעינית, מה שמוביל לחיכוכים ואלימות. בנוסף, שרשרת האספקה של הציוד וחלקי החילוף של המתקן שובשה ולא בטוח שהמפעל מקבל את כל מה שהוא צריך.
"כשמצרפים את הכל, רואים שנוצר מצב שקורים במתקן דברים שלעולם לא צריכים לקרות במתקן גרעיני", אמר גרוסי.
הסנאט האמריקני אישר אתמול (חמישי) ברוב קולות את החברות של פינלנד ושבדיה בנאט"ו וקרא להתרחבות ברית ההגנה "ניצחון" לביטחון הלאומי של ארצות הברית - ויום של חשבון נפש לנשיא ולדימיר פוטין.
ההצבעה שעברה רוב דו מפלגתי של 95-1 למועמדות של שתי המדינות האירופיות שנמנעו עד המלחמה באוקראינה להצטרף לברית, היא צעד קריטי בדרך להתרחבות של נאט"ו וההסכם בן 73 השנים של הגנה הדדית בין ארצות הברית לבעלות בריתה הדמוקרטיות באירופה.
אישור של כל המדינות החברות בנאט"ו - כיום 30 - נדרש גם כן. המועמדות של פינלנד ושבדיה קיבלה כבר אישור מיותר ממחצית המדינות בשלושת החודשים מאז הגישו את הבקשה. "הפלישה של רוסיה שינתה את הדרך שבה חשבנו על הביטחון בעולם", אמרה הסנאטורית הדמוקרטית אמי קלובשר ממינסוטה.
משרד החוץ ומשרד ההגנה של ארצות הברית רואים בשתי המדינות "ספקיות ביטחון" וסבורים כי הן יחזקו את ההגנה של נאט"ו, במיוחד באזור הבלטי. שתי המדינות הגישו בקשה להצטרפות לברית במאי וזנחו מדיניות רבת שנים של נייטרליות צבאית.
כל ממשלה שחברה בנאט"ו חייבת לאשר כל חברה חדשה לפני הצטרפות. טורקיה העלה חששות בנושא והאשימה את שתי המדינות במדיניות מרוככת כלפי ארגונים כורדיים טורקיים, שלדבריה הם ארגוני טרור. לפיכך, טורקיה כרגע היא האיום על ההצטרפות של פינלנד ושבדיה לנאט"ו.
בווידאו: אוניה נושאת דגן ראשונה יצאה מנמל אודסה שבאוקראינה
צילום: רויטרס
אנטולי צ'ובאייס סובל ככל הנראה ממחלת גיליאן-ברה
אנטולי צ'ובאייס, צאר ההפרטה לשעבר בברית המועצות שהתפטר מתפקידו כשליח מיוחד של הקרמלין בעקבות המלחמה באוקראינה, מאושפז במחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים באירופה וסובל מהפרעה נדירה במערכה החיסונית, כך אמרו שני מקורות המקורבים אליו ל"רויטרס". מהקרמלין נמסר כי "אלה חדשות עצובות", וכי "אנו מאחלים לו החלמה מהירה".
צ'ובאייס בן ה-67 סובל ככל הנראה ממחלת גיליאן-ברה (Guillain Barre) - הפרעה שבה תאי מערכת החיסון תוקפים את העצבים ופוגעים בתפקודם, אמרו המקורות. "הוא חושב שזאת המחלה", אמר אחד המקורות. "הרופאים אמרו כי גילו אותה בזמן".
סוכנות מודיעין אירופית שבודקת את המקרה, לא חשפה עדיין את תוצאותיה, אמר המקור. פעילי אופוזיציה ברוסיה ואנשי תקשורת סבורים כי הוא הורעל.
"איני חושב שזאת הרעלה", אמר אחד המקורות. "הוא עדיין מאושפז בטיפול נמרץ. זאת מחלה נוראית. הבעיה העיקרית היא שהחולה מפסיק לנשום". על פי המקור השני, אשתו של צ'ובאייס, אבדוטיה שמירנובה, נמצאת לצדו. צ'ובאייס עצמו אינו מסוגל ללכת אך יכול לדבר.
הכתבת והפעילה הפוליטית הרוסיה קסניה סובצ'אק, היתה הראשונה שדיווחה על מצבו של צ'ובאייס, שבעבר כיהן כראש הסגל של הנשיא בוריס ילצין, והיה הנציג המיוחד של ולדימיר פוטין ליחסים עם ארגונים בינלאומיים לפני שהתפטר.
צ'ובאייס היה חלק מקבוצה חזקה ביותר של כלכלנים רוסים שרצו לבסס את המעבר לקפיטליזם לאחר נפילת החומה והתפרקות ברית המועצות ב-1991. הוא מכר כמה מהנכסים התעשייתיים הגדולים ביותר של רוסיה בשנות ה-90.
אונייה נושאת תירס אוקראיני יצאה מנמל הים של אודסה בדרום המדינה
אונייה נושאת תירס אוקראיני יצאה מנמל הים של אודסה בדרום המדינה - הראשונה שעושה זאת כחלק מהסכם לפתוח את נמלי הים של אוקראינה, כך אמר שר התשתיות האוקראיני אולכסנדר קוברקוב. "האונייה הראשונה נושאת דגן מאז #RussianAggression עזבה את הנמל. הודות לתמיכה של כל המדינות השותפות והאו"ם יכולנו ליישם במלואו את ההסכם שנחתם באיסטנבול", הוא צייץ.
אוקראינה, רוסיה וטורקיה בתיווך האו"ם הגיעו להסכם להבטיח את היצוא הבטוח של חיטה ודגן מנמלי הים השחור של אוקראינה, שהיו תחת מצור רוסי מאז הפלישה הרוסית ב-24 בפברואר. "שבירת המצור תספק הכנסות זרות בסך לפחות מיליארד דולר לכלכלה, והזדמנות למגזר החקלאות לתכנן את עונת הקציר בשנה הבאה", אמר קוברקוב.
"בנמלי הים באזור אודסה ממתינות עוד 16 אוניות לתורן. הן היו במצור הרוסי גם כן מאז תחילת הפלישה. היום אוקראינה ושותפותיה עושות צעד נוסף לקראת מניעת רעב עולמי", הוא הוסיף.
האונייה נושאת 26 אלף טון של תירס והיא צפויה לעבור בדיקות באיסטנבול לפני שתמשיך לטריפולי בלבנון, נמסר ממרכז הפיקוח של האו"ם (JCC) שהוקם במיוחד. האונייה "רזוני" מסיירה ליאון צפויה להגיע לטורקיה ב-2 באוגוסט. כל הצדדים התבקשו ליידע את הצבא כדי להבטיח מעבר בטוח שלה.
