הקיטוב העמוק בין דמוקרטיות מערביות לשאר העולם בנוגע לרוסיה נחשף בסקר שנתי גלובלי שנושאו גישות כלפי דמוקרטיה.
על פי Democracy Perception Index של ארגון Alliance of Democracies, באירופה, 55% מהנסקרים אמרו כי הם תומכים בניתוק הקשרים הכלכליים עם רוסיה בשל הפלישה הרוסית לאוקראינה. לעומת זאת, באסיה, רוב הנסקרים היו נגד צעד כזה, ובאמריקה הלטינית, הדעות היו חלוקות.
בסך הכל, רוב הנסקרים ב-20 מדינות סברו שלא צריך לנתק את הקשרים הכלכליים עם רוסיה בשל המלחמה באוקראינה. הן כוללות את ישראל, יוון, קניה, טורקיה, סין, מצרים, ניגריה, אינדונזיה, דרום אפריקה, וייטנאם, אלג'יריה, הפיליפינים, הונגריה, מקסיקו, תאילנד, מרוקו, מלזיה, פרו, פקיסטן וערב הסעודיה. בקולומביה הדעות היו חצויות.
מנגד, בין 31 המדינות שתמכו בניתוק הקשרים עם רוסיה, 20 היו באירופה.
מהסקר עולה גם כי דעה שלילית לגבי רוסיה מוגבלת בעיקר למדינות באירופה ולדמוקרטיות ליברליות אחרות. דעה חיובית על רוסיה תועדו בסין, אינדונזיה, מצרים, וייטנאם, אלג'יריה, מרוקו, מלזיה, פקיסטן וערב הסעודית.
על פי הגרדיאן, הסקר השנתי שנערך לאחר הפלישה לאוקראינה ב-24 בפברואר, כולל 52 מדינות בעלות צפיפות אוכלוסין גבוהה באסיה, אמריקה הלטינית, ארצות הברית ואירופה.
עוד עולה מהסקר כי רמת האי אמון ברוסיה בחלק מהמדינות בעולם היא גבוהה ביותר, למשל, פולין (87%), אוקראינה (80%), פורטוגל (79%), איטליה (65%), בריטניה (65%), שבדיה (77%), ארצות הברית (62%) וגרמניה (62%).
עם זאת, הדעה לגבי רוסיה לא מנעה את התמיכה באוקראינה, על פי הסקר. מרבית האנשים שנסקרו באסיה, אמריקה הלטינית ואירופה סברו שנאט"ו, ארצות הברית והאיחוד האירופי יכולות לעשות יותר על מנת לסייע לאוקראינה.
באמריקה הלטינית, 62% מהנסקרים חשבו שנאט"ו לא עושה מספיק בשביל אוקראינה, בעוד 6% בלבד חשבו שהארגון עושה יותר מדי. באירופה, 43% אמרו שאירופה מסייעת מעט מדי, ו-11% יותר מדי. בסין, 34% אמרו שארצות הברית עשתה יותר מדי בשביל אוקראינה.
מבחינה גלובלית, 46% אמרו שהאיחוד האירופי, נאט"ו וארצות הברית מסייעות מעט מדי לאוקראינה, ו-11% יותר מדי.
בתוך רוסיה, על פי מקורות ואנליסטים, התמיכה במלחמה באוקראינה נותרה גבוהה למרות הקורבנות הגבוהים בצבא הרוסי. לדברי מומחים, מרבית הרוסים ככל הנראה לא מבינים את המציאות האמיתית של המלחמה, הודות לתעמולה ודיכוי התקשורת ברוסיה עצמה.
פוטין הידק את חוקי הביטוי החופשי בנוגע למלחמה וסגר את ערוצי התקשורת העצמאיים המעטים במדינה. גם התנגדות ציבורית דוכאה במהירות עוד בתחילת המלחמה, כשמאות בני אדם נעצרו בהפגנות.
ולדימיר פוטין מבקר חיילים פצועים בבית חולים במוסקבה
בווידאו: פוטין ביקר פצועים מהמלחמה באוקראינה
צילום: רויטרס
הבידוד של העם הרוסי מהעולם החיצוני בכל הנוגע לאוקראינה הופך את פוטין ואת המלחמה לפופולאריים ברחבי רוסיה, סבורים האנליסטים. לדבר מקור אחר, לא סביר שיחול שינוי משמעותי בגישה של העם הרוסי שיוליד התקוממות עממית. גם הסיכוי להפיכה שתגיע מקרב האליטה הרוסית לא גבוה, אמר המקור ל-CNN.
"תרבות של פחד יכולה להתקיים זמן רב, אפילו אם המנהיג לא פופולארי"" אמר המקור. "במקרה של פוטין, הוא גם פופולארי" - והפעם הבאה שיתמודד בבחירות תהיה רק ב-2024.