הפיגוע הראשון של ארגון "המדינה האסלאמית" (דאעש) באיראן, אחת מאויבותיו הגדולות ביותר, הגיע בתזמון קריטי עבורו ועבור המזרח התיכון כולו. בעוד הארגון הסוני הקיצוני נוחל מפלות בשדה הקרב בעיראק ובסוריה, בין היתר מידי מיליציות שיעיות המגובות ביועצים איראנים, הוא הצליח להכות בשני מוקדי שלטון מרכזיים של הרפובליקה האסלאמית השיעית - אם כל הכופרים לשיטתו.
במתקפה משולבת בזמן חודש הרמדאן, הצליחו שתי קבוצות של מחבלים לתקוף את הפרלמנט ואת קברו של מנהיג המהפכה האסלאמית רוחאללה חומייני. איראן, שמציגה את עצמה כאי של יציבות באזור רווי סכסוכים ומלחמות אזרחים הרסניות בין סונים לשיעים, ספגה מכה כואבת, על אף שמנהיגיה ניסו להפחית ממשמעות הפיגועים וכלי התקשורת של המשטר ניסו לשדר עסקים כרגיל.
ההצלחה של מחבלים מחופשים לנשים לפרוץ את שערי המבנה המאובטח היטב, בזמן שמתקיימים בו דיונים, להתבצר במקום במשך כמה שעות ולהעלות את התיעוד של האירוע לרשת, גרם למבוכה עבור מי שמצהירה על עצמה כמובילת המאבק בדאעש. אזרחים איראנים רבים נהרגו על אדמות עיראק וסוריה כחלק מהמאבק ב"מדינה האסלאמית" בתירוץ שכך נמנעת חדירת דאעש לאיראן, ולבסוף הוא מוציא לפועל מתקפה מתואמת בעיר הבירה.
מצד שני, הפיגועים עלולים "להצדיק" מעורבות פעילה יותר של איראן מעבר לגבולותיה, בטיעון שהיא נתונה תחת מלחמה. הגרסה הרשמית של טהראן היא שהיא רק מסייעת לממשלות בבגדאד ובדמשק במלחמתן נגד הטרור על תקן של ייעוץ צבאי.
צמד הפיגועים עלול לפגוע גם ביוקרתו של הנשיא חסן רוחאני, שנבחר לאחרונה לכהונה שנייה כשהביס את המועמד השמרני שנתמך בידי משמרות המהפכה. אלו עשויים לקפוץ על ההזדמנות ולהאשים אותו בחוסר יכולת להגן על האומה, ולנסות לגרוף סמכויות נוספות ברקע המאבק עם רוחאני על רפורמות עמוקות בשורות הגוף האמון על שמירה על ביטחון המולדת.
כמו במתקפות אחרות של דאעש הרחק ממוקדיו העיקריים, לא ברור אם אכן הנהגת הארגון תכננה או שמא מדובר בתומכים נאמנים שמבצעים בשמו פיגועים. באיראן ישנם כמה ריכוזים של אוכלוסיות סוניות, וכמה ארגוני מורדים סוניים - כמו ג'ונדאללה וג'יש אל-עדל - מצליחים מפעם לפעם להוציא לפועל מתקפות, אם כי לא בסדר גודל כזה.
גם מיעוטים אתניים אחרים ברחבי הרפובליקה האסלאמית, שלא נמנים על הרוב הפרסי השיעי, יכולים לשמש כר פורה לגיוס פעילים של ארגון "המדינה האסלאמית". פיגוע בטהראן בשם דאעש משמעותי הרבה יותר ויוקרתי הרבה יותר ממתקפה של ארגונים קטנים ושוליים.
התזמון של הפיגועים רגיש גם בשל הקרע ההולך ומחריף בין מדינות המפרץ לקטאר, המואשמת בקרבתה לאיראן ובבגידה בערכי שכנותיה. טהראן מאשימה את ערב הסעודית בתמיכה בארגוני הטרור הסוניים, בהם דאעש - אותו טיעון של הממלכה נגד הנסיכות השכנה.
אף לא אחת מהמדינות שהצטרפו למהלך הסעודי לבידוד קטאר גינו את המתקפה הקטלנית בטהראן עד לשלב זה, מה שעלול לחזק את טיעונה כי מדינות המפרץ הסוניות מוטות נגדה. קטאר לעומת זאת, כן גינתה את המתקפה. דאעש, מבחינתו, יכול לרשום עוד הישג תודעתי, כשהוא מסתגל לאובדן החליפות שלו לקראת מעבר למתקפות ראווה ביעדים אטרקטיביים, כמו המשטר שמתיימר לייצג את השיעים "הכופרים" ברחבי העולם.
