החגיגה הסתיימה: המסר המאיים של טראמפ לאיראן, חיזבאללה ופוטין

הנשיא טראמפ, זה שמציינים לרוב את הקפריזות שלו, הצליח בשלושה חודשים לעשות במזרח התיכון את מה שלא ניסה לעשות – או רצה – קודמו בתפקיד. טראמפ רכש את אמונם של נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי, מלך ירדן עבדאללה השני ומלך סעודיה סלמן.

עוד בנושא:
רוסיה על תקיפת ארה"ב: "הפרה של הריבונות הסורית, נזק משמעותי ליחסים"

בתגובה למתקפה הכימית: ארה"ב שיגרה עשרות טילים נגד צבא אסד
צה"ל: ארצות הברית עדכנה את ישראל לפני המתקפה בסוריה

אפילו הצמרת הפלסטינית ברמאללה מחמיאה למדיניות של טראמפ ולניסיונותיו להחיות את תהליך השלום. המחנה הסוני הפרגמטי זוכה לאוזן קשבת בבית הלבן ולא מרגיש מאוים – ממש אותו מחנה שהצליח להסתכסך עם ממשל אובמה. וושינגטון בעידן החדש קושרת קשרים עם הצד ה"נכון" ולא מהמרת על האסלאם הפוליטי מבית היוצר של האחים המוסלמים, כפי שעשה ממשל אובמה.

אך מעבר לכל זה, הרי שהתקיפה מהווה מסר ברור למחנה השיעי - איראן וחיזבאללה, ולפטרונית של המחנה, מוסקבה - שהחגיגה הסתיימה. רק אתמול דיבר מלך ירדן על הניסיון של איראן לייצר מרחב בשליטה שיעית מטהראן ועד ביירות ולטקיה. הצעד שנעשה הלילה, ראשוני ונקודתי ככל שיהיה, הוא עדיין בגדר הבהרה לכל השחקנים השיעים ורוסיה שכללי המשחק משתנים. אי אפשר להשתולל, לכבוש, לטבוח, להשתמש בנשק לא קונבנציונלי ולהוציא פיגועי טרור מבלי שיהיה לכך מחיר.

ההבהרה הזו הייתה צריכה להימסר כבר ממזמן, אולם אובמה נמנע מלעשות זאת, יהיו סיבותיו אשר יהיו. הבעיה בהחלטה של הממשל הקודם שלא לעשות דבר, שהיה לה מחיר כבד: ארצות הברית הצטיירה כחלשה, מפוחדת וכזו שמפקירה את בעלות בריתה במזרח התיכון. המסר הלילה, מצומצם ככל שיהיה, הוא עדיין בעל חשיבות עצומה, בעיקר למתנגדיו של אסד.

ואולי התגובה הרוסית המהירה שמגנה את התקיפה, לצד הגיבוי הסעודי למעשה והצהרת התמיכה של האופוזיציה הסורית, מבהירים עד כמה הצליח המהלך לפגוע בכל המקומות הנכונים. רוסיה צריכה לעשות חישוב מסלול מחדש בכל הקשור לסוריה, אך יותר מכך - איראן, אסד וחיזבאללה, כולם יצטרכו מעתה לשקול היטב את צעדיהם בתוך מה שהיה בעבר סוריה הגדולה.