הרב דוב לנדו הודיע רשמית הלילה (ראשון) על הדחת חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב ממפלגת דגל התורה "עקב הצורך לעשות ריענון בקרב חברי הכנסת". מי שצפוי לעמוד בראשות המפלגה הוא ח"כ יעקב אשר, מקורב לבית המנהיג הליטאי הרב לנדו.
מוביל המהלך הוא האיש החזק בבית המנהיג הליטאי, דוד שפירא, בעבר היה איש אמונם של המנהיגים הקודמים. לחץ כבד הופעל בימים האחרונים מצד גפני ומקלב בניסיון לדחות את ההחלטה אך מסתמן שזה לא צלח.
מפלגת הציבור החרדי: "אחרי הקדנציה הרעה בתולדות היהדות החרדית - עסקני 'דגל התורה' פועלים למען מטרה אחת בלבד - שימור כוחם והחלפת נציגות מנותקת אחת בחברתה. כמו תמיד, ממחישים עסקני המפלגה הליטאית, איך נראית קבלת החלטות העשויה ממאה אחוז שימור כוח ואפס שיקולים למען הציבור. אנחנו, מאות אלפי חרדים, מעולם לא העסקנו אותם. הציבור החרדי יבוא איתם חשבון בקלפי".
ימים ספורים לפני סגירת הרשימות לכנסת דווח כי מאחורי הקלעים נרקם מהלך שעשוי להביא לסיום דרכם הפוליטית של שניים מחברי הכנסת הבולטים והוותיקים ביותר במפלגה - יושב הראש משה גפני וחבר הכנסת אורי מקלב.
המאבק מתנהל בעיקר סביב שני בתי ההנהגה המרכזיים של הציבור הליטאי שהם ביתו של הרב דב לנדו וביתו של הרב משה הלל הירש. מאחורי הדיונים על הרכב הרשימה מסתתר גם מאבק כוח והשפעה: בסביבת שני הבתים מבקשים לבסס את כוחם בציבור הליטאי ולהשפיע על זהות הנציגים בכנסת הבאה.
כמה תהליכים מתחברים כעת לנקודת רתיחה אחת. הראשון הוא הכעס ברחוב החרדי על כישלון הנציגות הפוליטית להביא לפתרון סוגיית הגיוס, כשחלק מהביקורת מופנית ישירות כלפי חברי הכנסת הוותיקים. לכך מצטרף מאבק השליטה בין מוקדי הכוח השונים בציבור הליטאי, ובמקביל נשמעת גם הטענה כי הגיע הזמן "להצעיר" ולרענן את הרשימה.
אלא שמאחורי הכותרת התמימה יחסית של "ריענון השורות" מתנהל קרב גדול בהרבה על דמותה של דגל התורה ביום שאחרי הבחירות ובעיקר על השאלה מי ישלוט בנציגות הפוליטית של המפלגה?
יעקב אשר, בן 61, הוא פוליטיקאי חרדי, חבר הכנסת מטעם יהדות התורה ונציג מפלגת דגל התורה. הוא נולד וגדל ברמת גן, למד במספר ישיבות ובהמשך בכולל בית יהודה בבני ברק, ושירת במשך כמה חודשים בצה"ל במסגרת שלב ב'.
את דרכו הפוליטית החל בשלטון המקומי. משנת 1990 מילא שורה של תפקידים בעיריית בני ברק, ובהמשך עבר לאלעד, שם התמודד על ראשות המועצה בשנת 2000, הפסיד ושימש כסגן ראש המועצה. לאחר שחזר לבני ברק נבחר למועצת העיר, וב-2008 הפך לראש העיר במסגרת הסכם רוטציה בין דגל התורה לאגודת ישראל. הוא נבחר למעשה ללא התמודדות, לאחר שהוגשה רשימה אחת בלבד.
ב-2013 נבחר לראשונה לכנסת מטעם יהדות התורה. בבחירות 2015 נותר מחוץ לכנסת לאחר שהרשימה זכתה בשישה מנדטים בלבד, ובהמשך מונה למזכ"ל דגל התורה. במאי 2016 חזר לכנסת בעקבות התפטרותו של מאיר פרוש במסגרת החוק הנורווגי הקטן, ומאז מכהן כח"כ. במהלך השנים כיהן בין היתר כיו"ר סיעת יהדות התורה, כסגן יו"ר הכנסת וכיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה.