logo

משבר אמון בחברה הערבית: 74% דורשים הנהגה חדשה

114

סקר חדש של מכון "אפכאר", שיוצג בתוכנית "מכאן טוקס", מצביע על שחיקה באמון בהנהגה הציבורית והפוליטית בחברה הערבית: 64% מהמשיבים העידו כי אמונם בדמויות ציבוריות ופוליטיות נמוך מבעבר, ו-74% סבורים כי דרושה בדחיפות מנהיגות חדשה

יואב איתיאל
יואב איתיאלעודכן לאחרונה 19/08/2026 - 20:46
ראשי המפלגות הערביות חותמים על מסמך להחייאת "הרשימה המשותפת"צילום: מעריב

על רקע הפילוג במערכת הפוליטית הערבית וההתקרבות לבחירות לכנסת, סקר חדש שפורסם היום (רביעי) מצביע על משבר אמון משמעותי בין הציבור הערבי לבין הנהגתו. לפי הנתונים, 74% מהמשיבים סבורים כי החברה הערבית זקוקה בדחיפות לדמויות ציבוריות ולמנהיגות חדשה שתייצג אותה ותענה על ציפיותיה.

הסקר נערך על ידי מכון "אפכאר" בקרב 402 משתתפים מהחברה הערבית, ונתוניו יוצגו במסגרת התוכנית "מכאן טוקס", המשודרת מדי יום רביעי בערוץ מכאן. הממצאים מתפרסמים בתקופה שבה המערכת הפוליטית בחברה הערבית נמצאת בדריכות לקראת הבחירות, לצד המחלוקות והפיצול בין המפלגות הערביות.

מהסקר עולה כי 64% מהמשיבים מסכימים במידה רבה או רבה מאוד כי האמון האישי שלהם בדמויות ציבוריות ופוליטיות נמוך מכפי שהיה בעבר. גם בכל הנוגע לצעירים נרשמת תמונה דומה: 61% מהמשיבים סבורים כי הדור הצעיר בחברה הערבית נכון פחות מבעבר לתת אמון בנושאי תפקידים ציבוריים.

אחמד טיבי, איימן עודה, מנסור עבאס
החברה הערבית כבר לא תומכת בהם?. אחמד טיבי, מנסור עבאס, איימן עודה צילום: ראובן קסטרו, פלאש 90 יונתן זינדל

הנתון הבולט ביותר נוגע לרצון בשינוי פרסונלי בהנהגה. 74% מהמשיבים סבורים כי החברה הערבית זקוקה כעת בדחיפות לראשי ציבור ולמנהיגות חדשה שייצגו אותה. הנתון עשוי להעיד על כך שהביקורת אינה מופנית רק להתנהלות נקודתית של המפלגות, אלא גם לדמויות המזוהות עם המערכת הפוליטית הקיימת.

הסקר נערך בקרב 402 משיבים וכלל קבוצות גיל, אזורים גאוגרפיים וקבוצות דתיות שונות. לפי עורכי הסקר, המדגם מאוזן מבחינה דמוגרפית וגאוגרפית. 45% מהמשתתפים בסקר הם בעלי השכלה אקדמית. עורכי הסקר מציינים כי שיעורם הגבוה במדגם מעניק ביטוי משמעותי לעמדותיה של השכבה המשכילה בחברה הערבית.

הממצאים מתפרסמים בשעה שבה שאלת עתידן של המפלגות הערביות והאפשרות לריצה משותפת או נפרדת בבחירות ממשיכה לעמוד במרכז השיח הפוליטי בחברה הערבית. משבר האמון שעולה מהנתונים עשוי להפוך לגורם משמעותי במערכת הבחירות, בין היתר בכל הנוגע לשיעורי ההצבעה וליכולתה של ההנהגה הקיימת לגייס מחדש את הציבור.

עוד באותו נושא: