logo

נציגת היועמ"שית סותרת את דברי הקואליציה: "חוק היסוד לימוד תורה יכול להשוות למשרת בצבא"

7

בדיון על חוק יסוד לימוד תורה, עו"ד אביטל סימפולנסקי הסבירה כי החוק עשוי להקנות ללומדי התורה מעמד של משרתים. "זה יכול בפרשנות וביישום להעמיד אותו שווה ערך כאדם עובד, כמשרת בצבא, כבעל השכלה גבוהה", אמרה והדגישה כי זה המשתמע מהגדרת לימוד תורה כערך עליון

יהודה שלזינגר
יהודה שלזינגרעודכן לאחרונה 06/07/2026 - 14:04
דיון הצעת חוק יסוד לימוד תורה, ועדת הכנסת, 30 ביוני 2026צילום: ערוץ כנסת

נציגת היועמ"שית, עו"ד אביטל סימפולנסקי, סתרה את דברי הקואליציה על כך שחוק היסוד לא ישווה בין לומדי תורה למשרתים בצבא. בדיון על חוק יסוד: לימוד תורה בוועדת הכנסת שהתקיים היום (שני), אמרה סימפולנסקי: "אנחנו לא מבינים מה זה אומר ערך יסוד לימוד תורה. המונח ערך יסוד - אנחנו לא יודעים מה הוא אומר".

עו"ד סימפולנסקי הסבירה: "השאלה מה המעמד שניתן ללומד תורה - האם ייחשב כעובד? כבעל השכלה? גבוהה כמשרת?". היא הבהירה: "זה יכול בפרשנות וביישום להעמיד אותו שווה ערך כאדם עובד, כאדם משרת בצבא, כאדם בעל השכלה גבוהה".

יו"ר מפלגת דגל התורה ויוזם החוק, משה גפני, השיב: "מאיפה את מביאה את זה?". סמפולינסקי ענתה: "מההבנה שלי ומהדברים שאמר חבר הכנסת ינון אזולאי וגדולקנופף שלימוד התורה הוא ערך עליון".

רה"מ בנימין נתניהו, יצחק גולדקנופף,משה גפני, הצבעה  על חוק יסוד לימוד תורה,מליאת הכנסת, 1 ביולי 2026
החוק עשוי להעמיד את לומד התורה שווה ערך לחייל בצבא. ההצבעה על החוק במליאת הכנסת צילום: פלאש 90, יונתן זינדל

ברקע, משרד האוצר הזהיר כי הצעת חוק יסוד: לימוד תורה עלולה להוביל לפגיעה משמעותית בכלכלה, להכביד על משרתי המילואים ולהחליש את התמריץ לגיוס חרדים לצה"ל וליציאתם לשוק העבודה. כך עולה מחוות דעת שהעביר היועץ המשפטי של המשרד לוועדת הכנסת, לקראת הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

באוצר ציינו כי בשלב זה לא ניתן להעריך את העלות התקציבית של החוק, משום שנוסחו הכללי אינו מבהיר מה יהיו השלכותיו המעשיות. עם זאת, נכתב כי אם החוק יפורש כך שלימוד תורה יקבל עדיפות על פני ערכים חוקתיים אחרים, ובהם עקרון השוויון, הוא עלול להצדיק הרחבת תקציבים והטבות ללומדי תורה ולשנות את סדרי העדיפויות של המדינה.

בנוסף, במשרד האוצר הזהירו כי אישור החוק עלול להביא להרחבת ההטבות ללומדי תורה, ובהן סבסוד מעונות יום, הטבות דיור, הקצאת קרקעות ותמיכות נוספות, באופן שיפגע במאמצים להגדיל את היקף המתגייסים מקרב הציבור החרדי ואת השתלבותו בשוק העבודה. לטענת המשרד, בטווח הארוך עלול המהלך להביא לירידה בצמיחה, לשחיקת הכנסות המדינה ממסים ולפגיעה ביכולת לספק שירותים ציבוריים.

עוד באותו נושא: