חברי הכנסת משה גפני, יעקב אשר ויצחק פינדרוס, ממפלגת "דגל התורה", שמובילים יחד את חקיקת "חוק יסוד לימוד התורה", הגישו היום (חמישי) נוסח מתוקן לחוק שזכה לכינוי "דיל החרדים עם נתניהו". בנוסח המעודכן, נמחק הסעיף שהשווה בין לימוד התורה לשירות הצבאי, וקבע כי מדובר ב"ערך הגדול" שעליו מושתתת המדינה.
במקום זאת, הנוסח העדכני מסתפק בקביעה כי המדינה "רואה ערך בלימוד התורה" וכי תפעל לעודדו. המחיקה בוצעה בעקבות דרישת גורמים בליכוד ובציונות הדתית, שהתנגדו לנוסח הקודם - לפיו לימוד התורה הוצב בהשוואה ישירה לשירות הצבאי.
זאת, במסגרת הדיל של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם החרדים, שיתקדם בשבוע הבא עם קיומו של מרתון דיונים בוועדת הכנסת. בתוך כך, הייעוץ המשפטי לכנסת הזהיר כי למרות האצת הדיונים סביב הצעת חוק היסוד, יש להקפיד על תקינות הליך החקיקה.
הרמטכ"ל שולח מסר?
במקביל, הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, נאם היום בטקס סיום קורס קצינים בבה"ד 1 והדגיש: "אנחנו זקוקים לכל לוחם ולכל לוחמת, לכל מפקד ולכל מפקדת. אין לעם הזה צבא אחר, ואין לצבא הזה עם אחר. צה"ל הוא צבא העם, זהו צבאה של המדינה היהודית, המבטיח את קיומה ואת נצחיותה".
הדיל המסתמן של ראש הממשלה בנימין נתניהו עם החרדים מעניק להם את המשאב החשוב ביותר עבורם כעת: זמן.
גם מבחינת נתניהו, הזמן הוא מרכיב קריטי. היחסים עם נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עלו על שרטון, חזיתות הלחימה נותרו פתוחות, איראן ממשיכה להתחזק והליכוד מתקרב בסקרים ל-20 מנדטים בלבד. מנגד, כמה מההישגים הפוליטיים והחקיקתיים המשמעותיים מבחינתו נמצאים מעבר לפינה.
חוק התקשורת נמצא בימים אלה בשלב ההצבעות על ההסתייגויות, וצפוי להגיע בקרוב לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. חוק פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה נדון בוועדת החוקה לקראת קריאה שנייה ושלישית. גם חוק ועדת החקירה נמצא בהכנה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה - ואם יעבור בקריאה ראשונה, ניתן יהיה להחיל עליו דין רציפות ולהמשיך לדון בו גם בכנסת הבאה. חוק יסוד: לימוד תורה כבר עבר בקריאה טרומית.
נכון לעכשיו, בחירות אינן טובות לנתניהו. אלא שלזמן יש חוקים משלו: פיצול תפקיד היועמ"ש, ועדת החקירה הממלכתית במתכונת שמקדמת הקואליציה וחוק התקשורת הם הישגים שאפשר יהיה לנופף בהם מול הבייס. בלעדיהם, קואליציית הימין "מלא-מלא" תגיע לבחירות עם אותן הבטחות לרפורמות במערכת המשפט - מערכת שמולה כשלה במאבק גם עם 68 אצבעות בכנסת. אם כך, כיצד ניתן להבטיח רפורמות נוספות כשהסקרים אינם מחמיאים?
והחרדים? גם הם מצויים במשבר מול ציבור הבוחרים שלהם. מדובר באירוע שההנהגה מתקשה להתמודד עמו, והזעם הפנימי מופנה כלפי חברי הכנסת. המצביעים אינם מבינים כיצד בממשלה שבה "הכול אפשרי", צעירים חרדים יכולים להיעצר בדרך לסופר או במהלך נסיעה לכולל.
מבחינת החרדים, קיימת כיום לגיטימציה רחבה יותר לקדם מהלך שימנע את המעצרים, גם אם הסנקציות הכלכליות יישארו על כנן. בפועל, מדובר בניסיון להוציא חלק מחוק הפטור מגיוס ולהעביר אותו בנפרד - אך סביב המהלך קיימים קשיים משפטיים. הסיבה לכך היא שהחוק שנדון בוועדת החוץ והביטחון הוא חוק שהוחל עליו דין רציפות, בעוד שהחלק הרלוונטי להפסקת המעצרים לא היה חלק ממנו בכנסת הקודמת.
לצד זאת עומד חוק יסוד: לימוד תורה, שנועד להעניק מעמד מיוחד לבחורי הישיבות ולאברכים - אך מבחינת רבים בציבור החרדי הוא פחות משמעותי. הפסקת המעצרים היא ההישג המרכזי שאותו הם מבקשים להשיג.