פרקליט המדינה עמית איסמן מתח היום (חמישי) ביקורת חריפה על ניסיונות לפגוע בעצמאות מערכת אכיפת החוק, והזהיר מפני השלכותיהם על שלטון החוק ועל אמון הציבור במערכת המשפט. את הדברים אמר בפתח כנס "משפט, ממשל ואחריות בתקופת משבר" שנערך באוניברסיטת חיפה, בהשתתפות בכירי מערכת המשפט, האכיפה והאקדמיה.
איסמן הגדיר את השחיתות השלטונית כאחד האיומים המרכזיים על הדמוקרטיה, ואמר כי "כאשר ראשי הכוח הציבורי מנצלים כוח לצורך אינטרס אישי, נפגעים לא רק השירות הציבורי ואמון הציבור, אלא יסודות הישרות עצמם". לדבריו, המאבק בשחיתות אינו מאבק פוליטי אלא מאבק על טוהר המידות ועל הלגיטימיות של השלטון.
עוד אמר כי חקירות של בעלי תפקידים בכירים הן המבחן האמיתי לעצמאות רשויות האכיפה. "המבחן האמיתי של עצמאות רשויות האכיפה אינו בתיקים הפשוטים, אלא בתיקים הרגישים, דווקא באותם תיקים שבהם מעורבים בעלי כוח", אמר.
איסמן מתח ביקורת אף על התנהלותם של נבחרי ציבור סביב הליכים פליליים. "בדמוקרטיה מתוקנת דוגמה אישית של נבחרי ציבור היא חלק משלטון החוק", אמר. "תופעות של אי-התייצבות לחקירה, מתן גיבוי אוטומטי לחשודים מטעמים פוליטיים או הפרעה מכוונת לדיוני בית המשפט אינן פוגעות רק בחקירה מסוימת, אלא מערערות את הלגיטימיות של מערכת האכיפה והמשפט כולה".
איסמן התייחס גם לחוק מח"ש החדש והזהיר כי הוא עלול לפגוע בעצמאות הגוף האמון על חקירת שוטרים. לדבריו, מנגנון המינוי שנקבע בחוק מעורר חשש מפני השפעה פוליטית על עבודת מח"ש ועלול ליצור "אפקט מצנן" על פרקליטים וחוקרים המטפלים בתיקים רגישים.
לדבריו, השאלה אינה אם בעלי התפקידים יפעלו בתום לב, אלא אם מבנה החוק מאפשר להם לפעול ללא תלות וללא לחצים. "הדין אינו משתנה לפי זהות הנחקר", אמר. "ההכרעה הפלילית נגזרת מן הראיות ומהדין בלבד - לא מלחץ ציבורי, לא מכותרות, לא ממאמרים, לא מציוצים ולא מזהות המעורבים, כוחם או שיוכם הפוליטי".
את דבריו סיכם באמירה כי "מדינת ישראל חייבת להבטיח שלאיש אין חסינות מפני החוק - גם כאשר הוא בעל כוח, מעמד או השפעה".