גנץ החליט לקחת את כחול לבן להמתת חסד. גם ככה רק הגוף נשאר, ואתמול הוא נותק ממכונת ההנשמה. לאירוע הפרידה הגיעו כמה מהמייסדים, הייתה שם תחושה של משפחה קטנה שעברה טלטלה וכעת נפרדת מיקירתה. על פניו של גנץ ניכרה הפרידה הקשה, והאנשים סביבו ניסו לתמוך בו.
כמה עשרות הגיעו לחלוק כבוד אחרון. חלקם שבורים, אחרים כבר עם הפנים קדימה, ויש גם דומעים, "בכיתי כל היום", שיתפה עובדת במפלגה. "הוא קיבל את ההחלטה", מפטיר אחר, שמנסה לנתח את המצב. המועמדים הוותיקים מנסים לעכל, חלק מהחדשים מבינים שאולי הימרו על הסוס הלא נכון, ויש גם מי שנקלעו לסיטואציה ומצאו את עצמם במערכת יחסים עם בן משפחה שלא ציפו להיפרד ממנו כל כך מהר.
בדרך כלל כוכב הערב בורח מהדלת האחורית אל רכב השרד. גנץ, רגע אחרי ההצהרה, הוריד את החליפה ועבר אחד-אחד, נפרד מהאנשים שהגיעו. עכשיו, כשההצהרה הסתיימה, אפשר היה לשבת רגע עם המשפחה ולהתרפק על הזיכרונות שנותרו. על השולחן הצדדי חיכה הכיבוד האופייני: מיץ תפוזים, מים ופרוסות עוגה.
רצה הגורל ונותרו שבעה ימים לבחירות. עד אז ייאלצו כולם לקום ולבחור במישהו אחר. השאלה היא למי הראש יצביע והאם נותרה בו אנרגיה להמליץ על מישהו. אמנם רק הנדל נותר בגוש שבין הגושים, אבל בקהל יש מי שכבר שוקל להצביע לביבי, "רק לא לגדי", אומר אחד מהם בבחילה. ואחרי שיעבור השבוע, גנץ יישאר לבד עם עצמו, יהרהר בפרישה, בדרישה, ואולי גם במסלול חזרה. ואם יצליח - תחיית המתים לא תהיה אגדה.
לא מוותר על ממשלת אחדות
גנץ לקח אחריות על החלטתו לפרוש ואמר: "לצערי, בעת הזו, לא הצלחתי לשכנע בדרכנו מספיק מהעם - והאחריות היא שלי". עם זאת, הדגיש: "אני עדיין משוכנע שהדרך שלנו היא הנכונה - הצורך בממשלת אחדות ציונית וחוצת גושים גדול מכל אדם או מפלגה". בהמשך הבהיר כי פרישתו מהמרוץ אינה מסמלת נסיגה מעמדותיו: "החלטתי הערב אינה נובעת מוויתור על הדרך - יש בי אמונה עמוקה במה שהניע אותי לצאת אליה מלכתחילה".
בהמשך פנה גנץ למנהיגי המפלגות: "לראשונה מזה שמונה שנים אני עושה זאת לא כיריב פוליטי, אלא כאזרח של מדינת ישראל: אל תחזירו אותנו לשישה באוקטובר, היו אמיצים מספיק כדי להביא לשינוי אמיתי". "שימו את התפיסות הישנות בצד ואל תיכנעו למחנאות הישנה. אני מתריע בפניכם - אם זה לא יקרה, העם ימשיך להיקרע ונגיע לבחירות חוזרות או חלילה לאסון", הזהיר.
גנץ התייחס גם להחלטתו להצטרף לממשלת החירום לאחר מתקפת 7 באוקטובר, אף שידע כי הוא עלול לשלם על כך מחיר פוליטי כבד. "גם הערב, אין שלם ממני על הבחירה החשובה בחיי הציבוריים. ואם חלילה יידרש ממני לעשות מעשה כזה בעתיד, אעשה אותו שוב ללא היסוס", אמר וחתם את דבריו: "אני תמיד הייתי, ולנצח אהיה - חייל של ישראל, לפני הכל".
פעם הם אמרו אחרת. זוכרים מה הפוליטיקאים שלנו אמרו בעבר? יצאנו לבדוק