תשעה ימים לפני הבחירות לכנסת, ולאחר חודשים של היסוסים והתחמקויות פומביות, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריע: הוא תומך בבנימין נתניהו לכהונה נוספת כראש ממשלת ישראל. בהודעה ארוכה וחריגה שפרסם הערב (ראשון), פנה טראמפ ישירות לציבור הישראלי, שיבח את נתניהו על מנהיגותו במלחמה נגד איראן והבהיר כי מבחינתו, כל מנהיג ישראלי אחר יהיה שותף פחות רצוי עבור וושינגטון.
אלא שמאחורי הודעת התמיכה הנחרצת עומדים שבועות של לחצים, שיחות והתלבטויות, שבהם בחן טראמפ את האפשרויות הפוליטיות בישראל, שמע מסרים גם מיריביו של נתניהו ונמנע פעם אחר פעם מלהתחייב לתמוך בראש הממשלה.
בכיר אמריקני אמר לוואלה כי בשבועות האחרונים הופעל לחץ כבד על טראמפ להכריז על תמיכה בנתניהו, באמצעות יועציו ומקורביו, קרי הצלע הביבסטית של חוגי הנשיא וגם בשיחות פרטיות. לדבריו, ההכרעה התקבלה לאחר תקופה שבה נחשף טראמפ למסרים מצד גורמים שונים במערכת הפוליטית הישראלית.
אבל, רבים בסביבתו של טראמפ חושבים שזו טעות, הרי מרגע שהתברר כי המלחמה באיראן לא השיגה את המטרות שנתניהו בעצמו הבטיח, וחיילים אמריקניים נהרגו, גורמים רבים בימין האמריקני החלו לפתח אלרגייה לנתניהו, הם לא מסוגלים לשאת יותר את רעש הקומפרסור שדוחק את ראש הממשלה לכל סוגיה בחייהם כמעט כשבראש ובראשונה האמונה שנתניהו מנהל את טראמפ ומוביל את מחירי הדלק והמצרכים במכולת לעברי פי פחת.
במעגלי הממשל התנהלו מגעים גם עם גורמים המזוהים עם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט ועם הרמטכ”ל לשעבר גדי איזנקוט, לצד הקשרים הישירים וההדוקים עם נתניהו וסביבתו. בסופו של דבר, ולמרות חוסר הנחת שהצטבר בוושינגטון מכמה מהחלטותיה של ממשלת ישראל, טראמפ בחר להעניק לנתניהו את התמיכה שבמשך חודשים נמנע מלהעניק לו. הבחירה מעניינת במיוחד לנוכח העובדה שרק לפני שלושה ימים, בריאיון ל-Newsmax, טראמפ עדיין לא היה מוכן לומר בפה מלא שהוא תומך בנתניהו.
מ”אני לא סומך על אף אחד” לתמיכה מוחלטת בתוך שלושה ימים
כדי להבין את השינוי, צריך לחזור לרצף ההתבטאויות של טראמפ בשבועות האחרונים. בריאיון למגזין TIME, שפורסם ב-1 באוקטובר, נשאל הנשיא אם הישראלים צריכים להעניק לנתניהו כהונה נוספת. במקום להשיב בחיוב, בחר לדבר על תרומתו האישית לביטחון ישראל.
“אני יכול רק לומר שאני כבר לא מעורב בפוליטיקה”, אמר, לפני שעבר לדבר על הפופולריות שלו בישראל.
כשנשאל אם יוכל לעבוד עם גדי איזנקוט, השיב: “אני לא יודע. אני לא שומע עליו דברים רעים”. עם זאת, טראמפ הזהיר שלא כדאי להספיד את נתניהו. “כבר הספידו את ביבי הרבה מאוד פעמים, בדיוק כפי שהספידו אותי הרבה מאוד פעמים. לא הייתי מזלזל בביבי”, אמר.
ב-13 באוקטובר, כשנשאל עיתונאים מחוץ לבית הלבן מדוע עדיין לא הביע תמיכה במועמד בבחירות בישראל, השיב תחילה: “אפילו לא חשבנו על זה”. אלא שכעבור רגע הותיר את האפשרות פתוחה: “יכול להיות שאעשה משהו”. הוא אף חזר על המשפט פעם נוספת, מבלי להזכיר את נתניהו בשמו.
יומיים לאחר מכן, ביום חמישי האחרון, הגיע הרגע המסקרן ביותר. בריאיון למגיש רוב פינרטי ב-Newsmax נשאל טראמפ אם בכוונתו להיות מעורב במערכת הבחירות של נתניהו. “הם היו רוצים שאהיה מעורב. כן, הם היו רוצים שאהיה מעורב”, השיב. “תראו, היו לי יחסים טובים מאוד איתו. היו לנו הצלחות משותפות”.
ואז הגיעה השאלה הישירה: “אתה סומך על נתניהו?” “אני לא סומך על אף אחד, בכנות”, השיב טראמפ. “אני לא סומך על אף אחד. בעולם הפוליטיקה אני לא סומך על אף אחד”. זו לא הייתה הבעת אי-אמון מפורשת בנתניהו, אלא תשובה כללית של הנשיא, אך היא המחישה עד כמה נמנע באותו שלב מלהעניק לו גיבוי אישי חד-משמעי.
כעת, שלושה ימים בלבד לאחר אותו ריאיון, הטון השתנה מן הקצה אל הקצה. “ביבי נתניהו היה ראש ממשלה לוחם גדול, ושותף גדול עוד יותר לשלום במאבק נגד הרפובליקה האסלאמית של איראן”, כתב טראמפ בהודעתו החדשה.
בהמשך תיאר אותו כ”חזק, אמיץ ומבריק”, והוסיף: “ראיתי את ביבי בזמנים הקשים ביותר. גברים ונשים רגילים היו קורסים תחת הלחץ בנסיבות כאלה, אבל ביבי לא קרס. הוא דווקא התחזק”. לבסוף הבהיר: “אנא ראו במכתב הזה ביטוי לתמיכתי המלאה והמוחלטת בביבי נתניהו במערכת הבחירות הקרובה שלו לכהונה נוספת כראש ממשלת ישראל”. הוא חתם במילים: “ביבי נתניהו לעולם לא יאכזב אתכם!”
גם בנט ואיזנקוט היו בתמונה: המאבק על אוזנו של הנשיא
הקשר בין טראמפ לנתניהו נותר הדוק גם בתקופות של מחלוקת, ובחודשים האחרונים המשיכו השניים לשוחח על איראן, עזה והאפשרות לחידוש פעולות צבאיות.
אולם נתניהו לא היה הפוליטיקאי הישראלי היחיד שניסה להשפיע על עמדת הבית הלבן לקראת הבחירות.
כבר באוגוסט גורמים המזוהים עם איזנקוט, בנט ויאיר לפיד פעלו באמצעות מכרים משותפים, תורמים ובעלי ברית פוליטיים כדי להעביר מסרים לטראמפ ולאנשיו. הם ביקשו שהנשיא יימנע מתמיכה פומבית בנתניהו ויישאר ניטרלי במערכת הבחירות. באותה תקופה דווח לא אחת גם שטראמפ הביע תסכול מכמה מהחלטותיו של נתניהו, בעיקר בנוגע להתנהלות המלחמה באיראן, המצב בעזה והעימות בלבנון.
היחסים האישיים בין השניים לא נותקו, אך האינטרסים הפוליטיים שלהם לא תמיד היו זהים: נתניהו נזקק לתמיכתו של נשיא אמריקני בעל השפעה בציבור הישראלי, בעוד שטראמפ ביקש לשמור לעצמו חופש פעולה בנוגע לעתיד המלחמה ולמהלכים מדיניים אזוריים.
לדברי הבכיר האמריקני ששוחח עם וואלה, הלחץ על טראמפ לתמוך בנתניהו התגבר בשבועות האחרונים. גם אם אנשי הנשיא קיימו מגעים עם גורמים במחנות פוליטיים נוספים, ההחלטה הסופית הייתה להעניק את הגיבוי למנהיג הישראלי שעמו ניהל את המערכה המשותפת נגד איראן.
המסר שהגיע מיחיאל לייטר: ממשלת אחדות רחבה, לא אותה קואליציה
אחד המסרים המשמעותיים שהגיעו לוושינגטון בימים האחרונים נשמע דווקא מפיו של שגריר ישראל בארצות הברית, יחיאל לייטר. ביום שישי, בריאיון לרשת CNN, נשאל לייטר על אלימות המתנחלים בגדה המערבית, ועל הקושי להסביר את התנהלות הממשלה הישראלית כאשר נתניהו מבקש להמשיך לשלוט גם לאחר הבחירות.
המראיינת ביאנה גולודריגה, יהודיה אוהדת ישראל, הזכירה את איתמר בן גביר, המכהן כשר לביטחון לאומי, ושאלה כיצד אפשר לצפות לשינוי אם נתניהו מעוניין לשחזר את הממשלה הנוכחית. לייטר לא התבלבל, אבל הפתיע בכך שהיה לשגריר המתייחס לתוכניות פוליטיות של ראש ממשלה, דבר שלא מקובל: “למעשה, ביאנה, ראש הממשלה אמר בכמה הזדמנויות שהוא רוצה ממשלה רחבה, לא את אותה הממשלה, אלא ממשלת אחדות לאומית”, אמר.
בהמשך הוסיף: “הוא גם אמר שמר בן גביר לא רק שלא יהיה שר הביטחון, אלא גם לא יהיה שוב השר הממונה על המשטרה”. הדברים נאמרו דווקא בשעה שהממשל האמריקני מביע תסכול גובר מאלימות המתנחלים ומהקושי להביא את האחראים לה לדין.
ההצהרה של לייטר הייתה אפוא יותר מתשובה לשאלה עיתונאית. שגריר ישראל בוושינגטון מסר לציבור האמריקני, ולמעשה גם למקבלי ההחלטות בממשל, שראש הממשלה מתכוון לכוון לממשלה רחבה יותר, ולא בהכרח לחזור להרכב הקואליציוני הנוכחי. על רקע אי-הנחת (וזאת בלשון המעטה) בממשל מההתפתחויות בגדה המערבית, המסר הזה עשוי היה לסייע בהרגעת החששות מפני המשך אותה מדיניות גם לאחר הבחירות.
המסר הזה כבר הפך למוקד של עימות פוליטי בישראל.
השר בן גביר טען היום כי הגיע לידיו מידע שלפיו לשכת נתניהו התחייבה בפני מדינות באיחוד האירופי שעוצמה יהודית לא תהיה חלק מהממשלה הבאה. לדבריו, המסר נמסר לבכירים באירופה, בין היתר על רקע החשש מצעדים נגד ישראל.
בליכוד הכחישו את הטענה בתוקף, וכינו אותה “ספינים פוליטיים שקריים”. מהמפלגה נמסר כי ממשלה עתידית תתבסס על שותפות הקואליציה הנוכחיות, תוך אפשרות להרחבתה.
הסתירה בין הדברים של לייטר ב-CNN, האשמותיו של בן גביר וההכחשה של הליכוד מותירה שאלה פתוחה: איזה הרכב ממשלה מתכנן נתניהו להקים אם יוכל להרכיב קואליציה לאחר הבחירות?
אלימות המתנחלים: הנושא שמטריד במיוחד את הממשל
למרות הודעת התמיכה של טראמפ, אין פירוש הדבר שהמחלוקות בין הממשלים נעלמו. אחת הסוגיות הרגישות ביותר מבחינת וושינגטון היא אלימות המתנחלים בגדה המערבית, במיוחד לאחר שצלמת העיתונות האמריקנית היידי לוין, העובדת עבור הוושינגטון פוסט, הותקפה באכזריות ביום שישי בעת שסיקרה את מסיק הזיתים באזור רמאללה.
לוין, הוכתה בידי מתנחלים רעולי פנים ונזקקה לאשפוז. האירוע עורר תגובות חריפות מצד גורמים אמריקניים, ובהם השגריר בישראל מייק האקבי ומזכיר המדינה מרקו רוביו. האקבי כינה את התקיפה “מעשה טרור מתועב שבוצע בידי פחדנים רעולי פנים”, ודרש חקירה מלאה, מעצרים והעמדה לדין של כל המעורבים.
רוביו אמר אתמול כי הממשל “מוטרד מאוד” מהתמונות, והוסיף: “ביקשנו מהישראלים, ואנחנו ממשיכים לבקש מהם, לפעול בנחישות נגד הדברים האלה”. הוא הדגיש כי טראמפ אינו מעוניין במשבר נוסף בגדה המערבית: “הנשיא היה ברור מאוד בעניין הזה. הוא אמר זאת שוב ושוב. הוא לא רוצה לראות חיכוכים או משבר בגדה המערבית. הוא לא רוצה לראות ניצוץ חדש”.
כשנשאל כיצד הביקורת הזאת מתיישבת עם החלטתו של טראמפ להסיר בעבר את הסנקציות שהטיל ממשל ביידן על מתנחלים, השיב רוביו: “הסרת הסנקציות לא אומרת שהוא תומך במה שהוא רואה עכשיו בטלוויזיה או במה שהוא קורא עליו”.
דווקא בהקשר הזה מקבלים דברי לייטר על ממשלת אחדות ועל אי-המשך כהונתו של בן גביר בתפקיד השר לביטחון לאומי משמעות נוספת. הם אינם מבטיחים שינוי מדיניות, אך בהחלט מציעים תמונה שונה של הממשלה הבאה מזו שעמדה במוקד הביקורת האמריקנית.
לפני שלושה ימים האקבי הכחיש: “ארצות הברית אינה מנסה להתערב בבחירות”
ההחלטה של טראמפ מעוררת עניין גם משום שרק לפני שלושה ימים פרסם השגריר האמריקני בישראל מייק האקבי הכחשה נחרצת של דיווחים על מעורבות אמריקנית בעיצוב המערכת הפוליטית בישראל.
האקבי הגיב ברשת X לפרסום של Clash Report, שלפיו ממשל טראמפ מנסה לקדם הקמת ממשלת אחדות בישראל, שבה יישאר נתניהו ראש ממשלה למשך עד שנתיים ולאחר מכן יפרוש מהחיים הפוליטיים. “זה לחלוטין לא נכון. אפילו לא במעט”, כתב האקבי. “ממשלת ארצות הברית אינה מנסה לתמרן את הבחירות בישראל או לומר לראש ממשלת ישראל מה לעשות. נקודה. סוף פסוק”. הוא אף דרש מהאתר לחזור בו מהפרסום, שאותו כינה “פייק ניוז”.
הכחשתו של האקבי נגעה לניסיון לכאורה לכפות מתווה פוליטי או קואליציוני על ישראל. הודעת התמיכה של טראמפ היום אינה מוכיחה שטענות אלה היו נכונות, אך היא מעמידה את הצהרת השגריר באור מעניין: ימים ספורים בלבד לאחר שהממשל הכחיש ניסיון להשפיע על הפוליטיקה הישראלית, נשיא ארצות הברית פנה ישירות למצביעים הישראלים והעניק תמיכה מפורשת לאחד המתמודדים.
האיום החריג של טראמפ: בלי נתניהו, ארה”ב תצטרך לטפל באיראן בעצמה
בתוך הודעת התמיכה הארוכה מסתתר גם משפט בעל משמעות מדינית וביטחונית רחבה הרבה יותר מהבעת אהדה אישית לנתניהו. טראמפ כתב כי המערכה נגד איראן עדיין לא הסתיימה, וכי אם המשטר האיראני לא ישנה במהירות את דרכיו, ארצות הברית “תשלים בקרוב את המלאכה”.
מיד לאחר מכן הוסיף: “אם לישראל יהיה המנהיג הלא נכון, כלומר כל אחד שאינו ביבי, אמריקה תצטרך לעשות את העבודה הזאת בעצמה, ואני לא נוטה לעשות זאת”. זוהי התבטאות חריגה גם ביחס לסטנדרטים הלא קיימים של טראמפ.
הנשיא אינו מסתפק בטענה שנתניהו הוא השותף המועדף עליו. הוא קושר בין זהות ראש הממשלה הבא בישראל לבין מידת הנכונות של ארצות הברית להמשיך לשאת בנטל המאבק נגד איראן. אפשר לקרוא את הדברים גם כמסר לקהל האמריקני, על רקע חוסר הפופולריות של המלחמה והמחיר הכלכלי שהיא גובה: טראמפ מעוניין בשותף ישראלי שיסייע לו לקדם את יעדיו באזור, ולא במצב שבו ארצות הברית תידרש, לדבריו, לבצע לבדה את העבודה.
נזכיר, השניים דנו באפשרות למבצע צבאי משמעותי נוסף, אך טראמפ הפך מהוסס יותר בנוגע לחידוש התקיפות. נתניהו, מצדו, הכחיש כי הוא מבקש לפתוח במערכה חדשה לפני הבחירות בישראל. כעת, בהודעת התמיכה, טראמפ מציג דווקא את השותפות הצבאית עם נתניהו כאחד הנימוקים המרכזיים להמשך כהונתו.
התקדים של אורבן: אותה תמיכה נחרצת, תוצאה אחרת לגמרי
ההודעה של טראמפ לישראלים מזכירה באופן בולט הודעה אחרת שפרסם לפני כחצי שנה, ערב הבחירות בהונגריה. גם אז בחר הנשיא האמריקני להתערב במערכת בחירות של מדינה אחרת, ולהעניק תמיכה אישית ונחרצת למנהיג שאותו ראה כבעל ברית קרוב.
בציוץ התמיכה באורבן, ברשת טרות׳ כינה אותו טראמפ מנהיג “חזק ועוצמתי באמת”, ושיבח את הישגיו בכלכלה, בהגירה ובביטחון. הוא העניק לו את אותה “תמיכה מלאה ומוחלטת” (Complete and Total Endorsement) שהעניק כעת לנתניהו. גם סיום ההודעה היה דומה להפליא.
על אורבן כתב טראמפ: “ויקטור אורבן לעולם לא יאכזב את העם ההונגרי הגדול. אני איתו לאורך כל הדרך!”
ועל נתניהו כתב כעת: “ביבי נתניהו לעולם לא יאכזב אתכם!” אלא שבמקרה ההונגרי, התמיכה האמריקנית לא הביאה לתוצאה שטראמפ קיווה לה.
אורבן, ששלט בהונגריה במשך 16 שנים, הובס בבחירות בידי פטר מגיאר ומפלגת טיסה, שאף זכתה ברוב משמעותי בפרלמנט. סגן הנשיא ג’יי.די. ואנס נשלח להונגריה בימים האחרונים של מערכת הבחירות כדי לסייע לקמפיין, אך גם מעורבות זו לא שינתה את התוצאה.
התקדים ההונגרי אינו מוכיח שתמיכת טראמפ פגעה באורבן, וכמובן אינו מלמד כיצד יצביעו הישראלים. הוא כן מזכיר כי גם תמיכה חד-משמעית של נשיא ארצות הברית במנהיג זר אינה מבטיחה ניצחון בקלפי. ולא בפעם הראשונה נרשמו לפחות עוד 3 מקרים נוספים של נפילה מוחלטת של טראמפ בהבעת תמיכה בצד הלא נכון.
טראמפ בחר צד - אבל לא סיים את ההתלבטויות של וושינגטון
במכתב התמיכה שלו הציג טראמפ את נתניהו כשותף הכרחי למאבק באיראן וכמנהיג שעמד בלחצים הקשים ביותר. ההודעה עשויה להעניק לראש הממשלה נכס פוליטי משמעותי בישורת האחרונה של מערכת הבחירות. אבל ההכרעה הזאת אינה מוחקת את התמונה המורכבת שנחשפה בשבועות האחרונים: המגעים עם יריביו הפוליטיים של נתניהו, חוסר הנחת בממשל מהנעשה בגדה המערבית, חילוקי הדעות בנוגע לאיראן והרצון האמריקני לקדם הסדרים אזוריים, ובראשם נורמליזציה עם ערב הסעודית.
גם ההצהרה של לייטר על ממשלת אחדות רחבה אינה התחייבות פומבית של נתניהו עצמו, והעימות שהתפתח בעקבותיה מול בן גביר ממחיש עד כמה שאלת הרכב הממשלה הבאה נותרה פתוחה. בסופו של דבר, טראמפ קיבל את ההחלטה שהמתינו לה בירושלים: הוא בחר בנתניהו.
השאלה שנותרה פתוחה היא האם התמיכה הזו ניתנה מתוך אמון מחודש במדיניותו של ראש הממשלה, מתוך העדפה לשותף המוכר במאבק נגד איראן, או גם מתוך ציפייה שנתניהו יקים אחרי הבחירות ממשלה שתאפשר לוושינגטון לקדם את יעדיה האזוריים ותתמודד בצורה נחרצת יותר עם אלימות המתנחלים. התשובה לשאלה הזאת עשויה להתברר לא בהודעת התמיכה של טראמפ, אלא ביום שאחרי הבחירות, בהרכב הממשלה שנתניהו ינסה להקים אם בכלל המנדט להקמתה ייפול בחלקו.
מי אמר את זה? - עשרה ציטוטים אמיתיים מהזירה הפוליטית הישראלית. תדעו לזהות מי עומד מאחורי כל אחד מהם?