גוש השינוי חוזר להוביל עם 52 מנדטים, לעומת 51 מנדטים לגוש הקואליציה, כאשר מפלגות "הליכוד" ו"ישר!" בראשות בנימין נתניהו וגדי איזנקוט עומדות על 21 ו-23 מנדטים בהתאמה - כך על פי סקר כאן שפורסם היום (ראשון). לצידן, גם מפלגת "הדמוקרטים" בראשות יאיר גולן רשמה עלייה של מנדט, והיא מגיעה לתשעה מנדטים - הנתון הגבוה ביותר שלה מאז תחילת ספטמבר.
מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט שומרת על כוחה עם 12 מנדטים. רשימת המילואימניקים והמפלגה הכלכלית, בראשות יועז הנדל וירון זליכה, נותרת עם ארבעה מנדטים. הציונות הדתית וזהות מתחזקת משבוע שעבר מחמישה לשבעה מנדטים, ואילו עוצמה יהודית מאבדת מנדט ויורדת לשמונה.
במפלגות החרדיות נרשמו שינויים קלים: יהדות התורה נחלשת משמונה לשבעה מנדטים, בעוד ש"ס עולה לשמונה. ישראל ביתנו ורשימת חד"ש-תע"ל ובל"ד שומרות על שמונה מנדטים כל אחת, ורע"ם נותרת עם חמישה.
בדומה לסקר הקודם, גם הפעם כחול לבן של בני גנץ, הציבור החרדי בראשות מוטי לייטנר, אח"י בראשות הרב אברג'ל ו"צבע שחור מגן עולם התורה" בראשות אליהו בוימרינד אינן עוברות את אחוז החסימה.
מפלגתו של עופר וינטר יורדת מתחת לאחוז החסימה
מפלגת עמך ישראל בראשות עופר וינטר זוכה ל-3.1% מהקולות בלבד, ואינה עוברת את אחוז החסימה. בשבוע שעבר הודיע סגן ראש מועצת שומרון, דוידי בן ציון, על פרישתו מהמפלגה. בהודעה שהעביר לחברי המפלגה טען כי ההחלטה התקבלה בעקבות לחצים שהופעלו עליו.
איזנקוט מגדיל את הפער מנתניהו בהתאמה לראשות הממשלה
בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, גדי איזנקוט ממשיך להוביל על בנימין נתניהו. 43% מהנשאלים סבורים כי איזנקוט מתאים יותר לתפקיד, לעומת 35% שבחרו בנתניהו, ירידה לעומת 38% שקיבל ראש הממשלה בשבוע שעבר.
לעומת זאת, בהתמודדות מול נפתלי בנט, נתניהו זוכה ל-38% תמיכה, לעומת 34% לבנט. בהשוואה בין איזנקוט לבנט, 32% מהנשאלים מעדיפים את איזנקוט, 22% את בנט, ו-46% סבורים כי אף אחד מהשניים אינו מתאים לתפקיד.
הכלכלה והביטחון בראש סדר העדיפויות של הציבור
כשנשאלו מהו הנושא המרכזי שישפיע על הצבעתם, 34% מהמשיבים בחרו בכלכלה וביוקר המחיה, בעוד 32% הצביעו על הביטחון. סוגיות החוקה והמשפט, ובהן הרפורמה המשפטית, דורגו במקום השלישי עם 14%. החינוך והבריאות קיבלו 6% כל אחת.
בפילוח לפי מחנות פוליטיים ניכרים הבדלים בסדרי העדיפויות. בקרב מצביעי הקואליציה, 45% הגדירו את הביטחון כנושא החשוב ביותר, לעומת 19% שהצביעו על הכלכלה ויוקר המחיה. בקרב מצביעי האופוזיציה, 41% בחרו בכלכלה ויוקר המחיה ו-28% בביטחון.
גם בנושאי החוקה והמשפט נרשם פער: 22% ממצביעי הקואליציה הגדירו אותם כחשובים ביותר, לעומת 12% ממצביעי האופוזיציה.
מהסקר עולה כי 30% מהנשאלים טרם החליטו למי יצביעו בבחירות הקרובות. בקרב מי שמתכוונים לתמוך במפלגות הקואליציה, 14% עדיין אינם יודעים באיזו מפלגה לבחור. בקרב מצביעי האופוזיציה, שיעור המתלבטים עומד על 26%.
בנוסף, 26% מהמשיבים ציינו כי הם שוקלים שלא להגיע לקלפיות ביום הבחירות.
שליש מהציבור מעדיף ממשלת אחדות
39% מהמשיבים לסקר אמרו כי אין דבר שעשוי לשנות את החלטתם בימים שנותרו עד הבחירות. מנגד, 19% ציינו כי שינוי במצב הביטחוני עשוי להשפיע על הצבעתם, ושיעור זהה הצביע על שינוי ביוקר המחיה. עוד עולה כי 7% עשויים לשנות את בחירתם בעקבות שערורייה פוליטית חדשה, בעוד 16% השיבו כי אינם יודעים מה עשוי להשפיע על החלטתם.
בתרחיש שבו אף אחד מהגושים לא ישיג רוב בכנסת, 33% מהנשאלים מעדיפים הקמת ממשלת אחדות בהשתתפות שני הגושים. לעומתם, 27% תומכים בקיום בחירות נוספות ו-20% מעדיפים הקמת ממשלת מיעוט.