נתוני ועדה בכנסת חושפים את היקף המימון הציבורי להוצאות המשפטיות של נבחרי ציבור, לדוגמא: חיים כץ קיבל אישור ל-150 אלף שקל, מרב מיכאלי לכ-100 אלף שקל ועוד 112 אלף מתקציב הקשר עם הבוחר ועופר כסיף קיבל מקדמה של 13 אלף שקל.
בדיקת החלטות הוועדה הציבורית לקביעת השתתפות בהוצאות משפטיות של חברי הכנסת חושפת את היקף המימון הציבורי שאושר לייצוג משפטי של נבחרי ציבור, לצד בקשות שנדחו או אושרו באופן חלקי. מנתונים שהתקבלו במסגרת בקשת חופש מידע שהגיש ארגון "בצלמו" עולה כי בשנים 2022-2026 הוגשו לוועדה 12 בקשות, שחלקן אושרו וחלקן נדחו.
הוועדה, שבראשה עומד שופט בדימוס, מוסמכת לאשר השתתפות ציבורית בהוצאות משפטיות של חברי כנסת, בהתאם לכללים שנקבעו. לצד הסיוע מהוועדה, חברי הכנסת יכולים להשתמש גם בתקציב הקשר עם הבוחר, בכפוף לכללים החלים עליו.
חיים כץ שילם למעלה ממיליון שקל לעורכי הדין, 150 אלף שקל במימון המדינה
אחד המקרים הבולטים הוא של השר חיים כץ, שהתמודד במשך שנים עם הליכים פליליים בעקבות חשדות לעבירות הנוגעות למסחר במידע פנים ולטוהר המידות, בין היתר סביב חקיקת תיקון 44 לחוק ניירות ערך.
לאחר הליכים משפטיים, לרבות דיונים בבקשת החסינות שלו בכנסת, הסתיים ההליך הפלילי המרכזי בהסדר טיעון, שבמסגרתו הודה כץ והורשע בעבירה של קשירת קשר להשגת מטרה כשרה באמצעים פסולים.
שכר הטרחה ששולם לצוות עורכי דינו של כץ, בראשות עו"ד נוית נגב, עלה על מיליון שקל לאורך כשש שנות ייצוג. הוועדה דחתה את בקשתו למימון ההליך הפלילי המרכזי, בהתאם לכללים השוללים השתתפות בהוצאות של הליך פלילי שהסתיים בהרשעה. עם זאת, הוועדה אישרה לכץ השתתפות בסך 150 אלף שקל בתוספת מע"מ עבור הליכים נלווים, ובהם דיוני החסינות בכנסת והתמודדות עם עתירות לבג"ץ. בקשות נוספות שהגיש לעיון מחדש בהחלטות נדחו.
מרב מיכאלי קיבלה כ-212 אלף שקל משני מקורות ציבוריים
יו"ר מפלגת העבודה לשעבר, ח"כ מרב מיכאלי, קיבלה מימון ציבורי בעקבות תביעה אזרחית שהגישה נגדה יועצת פרלמנטרית לשעבר, ובה טענות להתעמרות בעבודה, לפיטורים שלא כדין וללשון הרע.
ההליך נמשך יותר מארבע שנים, ובסופו נמחקה התביעה בעקבות התנהלות התובעת. שכר הטרחה ששילמה מיכאלי לבאות כוחה הסתכם ב-352,438 שקל.
על פי הנתונים, הוועדה הציבורית אישרה למיכאלי סכום מצטבר של כ-100 אלף שקל, בין היתר באמצעות מנגנוני סיוע מיוחדים. נוסף על כך, מיכאלי השתמשה ב-112 אלף שקל מתקציב הקשר עם הבוחר לצורך מימון הייצוג המשפטי.
גם ח"כ אושר שקלים, שהתמודד עם תביעה דומה מצד עוזרת פרלמנטרית, קיבל מהוועדה מימון בסך 10,000 שקל. ח"כ לשעבר מיכל שיר קיבלה אף היא עשרות אלפי שקלים עבור ייצוג משפטי בתביעת לשון הרע שהוגשה נגדה.
עופר כסיף קיבל מקדמה של 13 אלף שקל בלבד
חבר הכנסת עופר כסיף ביקש מהוועדה מימון עבור הוצאות משפטיות בכמה הליכים. במסגרת ההליך הפלילי שבו הורשע בתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ביקש כסיף השתתפות בשכר טרחת עורך דינו בסך 60 אלף שקל בתוספת מע"מ.
על פי הנתונים, הוועדה אישרה לכסיף מקדמה בסך 13 אלף שקל בלבד. בהחלטה נקבע כי במקרה של הרשעה בהליך הרלוונטי, יהיה עליו להשיב את הסכום. כסיף הורשע ב-8 באוקטובר, אך מהנתונים שנמסרו לא ברור אם התקבלה החלטה חדשה בנוגע להחזרת המקדמה.
בנוסף, נדחתה בקשתו למימון ייצוג משפטי בעתירה שהגיש נגד החלטת ועדת האתיקה להשעותו לתקופה של כמה חודשים.
שיקלי ועודה: הבקשות נדחו בשל היעדר סמכות
החלטות הוועדה ממחישות גם את מגבלות הסיוע ואת הקושי לקבל מימון כאשר ההליך המשפטי אינו נכלל בקטגוריות המזכות בהשתתפות ציבורית.
השר עמיחי שיקלי ביקש מימון להוצאותיו המשפטיות בעקבות החלטת ועדת הכנסת להכריז עליו כפורש מסיעת ימינה, וכן עבור הערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי. בקשתו נדחתה בנימוק שההליך התנהל מכוח חוק-יסוד: הכנסת ולא מכוח חוק החסינות, ולכן אינו בסמכות הוועדה.
גם בקשתו של ח"כ איימן עודה להשתתפות בהוצאות משפטיות בעקבות הליכים שננקטו בכנסת להפסקת חברותו נדחתה, אף שההצעה להדחתו לא התקבלה במליאה. הוועדה קבעה כי אין לה סמכות לממן הליכים פוליטיים-חוקתיים מסוג זה, להבדיל מהליכים הנוגעים לחסינות פלילית.
מנכ"ל ארגון "בצלמו", שי גליק, מתח ביקורת על המימון הציבורי: "מצער מאוד לראות כיצד כספי משלם המיסים הישראלי מממנים בסכומים אסטרונומיים הגנה משפטית לפוליטיקאים, כולל כאלה שהכו שוטרים. הגיע הזמן לשים סוף לחגיגת המימון המשפטי על חשבון הציבור".
"נבחרי ציבור שמסבכים את עצמם בפלילים או בהליכים משפטיים אישיים צריכים לשאת בהוצאות מכיסם הפרטי, קל וחומר כאשר מדובר במקרים שבהם מוכחת עבירה או הרשעה. הקופה הציבורית אינה כספומט פרטי של חברי הכנסת", אמר.