logo

כולם נגד כולם: למרות קלפים יותר טובים, האופוזיציה עסוקה בלנצח - את עצמה

673

איזנקוט מתמודד עם חשש מעריקים, בנט מנסה להחזיר לעצמו את ההובלה, וליברמן וגולן מנצלים כל מעידה של יריביהם. בזמן שנתניהו מתמודד עם קשיים משלו, המאבקים הפנימיים מאיימים על סיכויי הגוש לנצח

אבי סולומון
אבי סולומון12/10/2026 - 05:50
איזנקוט תוקף את נתניהו: "מסתיר מזרחים כי זה לא משרת את הקמפיין"צילום: אבי סולומון

הקניבליזם בגוש האופוזיציה לא פסק לרגע. היום (שני), כשהבחירות נכנסות בדלת, ההודנה בורחת מהחלון. מאחורי כל תמונה משותפת או פגישה למראית עין לא הסתתרה כוונה אמיתית להפסיק את הקרבות הפנים-גושיים. כולם מחפשים את כולם, וכל אחד מחכה להסתער על הטעות התורנית של יריביו.

גדי איזנקוט היה הראשון לספוג השבוע. שוב התעורר חשש בקרב המצביעים שחברי רשימתו עלולים להפוך ל"סילמן ושיקלי" הבאים, ולערוק למחנה נתניהו. דווקא ריבוי אנשי הימין שהביא איזנקוט לרשימתו, יתרון שאמור להרחיב את בסיס התמיכה שלו, הופך כעת למוקד של חששות ולנקודת תורפה בקמפיין.

מי שעומד בראש המפלגה הגדולה ביותר באופוזיציה בסקרים עדיין חושש, כנראה, למעמדו. במקום להתמקד בענייני הגוש כולו, הוא ממשיך לנהל קמפיין של מפלגה גדולה כדי לגדול על חשבון האחרות בתוך הגוש. בשבוע שעבר, כשנתניהו התקשה להתמודד עם פרשת טיסת "פליי דובאי", יריבו הפוליטי בא לעזרתו: במקום לאפשר לשיח להתמקד במחדל לכאורה, הוא סייע להסיט אותו גם לשאלת העימות שמשרתת בין היתר את מעמדו בתוך הגוש. ובכל הנוגע לרצון להיות המפלגה הגדולה, ההשראה יכולה להגיע מהליכוד, אבל במשאבים ובניסיון היא רחוקה ממנו שנות אור.

נפתלי בנט, גדי איזנקוט, אביגדור ליברמן
בנט, איזנקוט וליברמן: הקרבות הפנימיים באופוזיציה מחריפים ככל שהבחירות מתקרבות, והמאבק על ההובלה גובר על הניסיון להחליף את נתניהו צילום: עיבוד תמונה, ראובן קסטרו, אבשלום ששוני, יהב טרודלר

מי שלא ויתר לרגע על הכתר הוא מי שהחזיק בו עד לפני כמה חודשים - נפתלי בנט. בתנאי שטח קשים, הוא זיהה את נקודות התורפה בקמפיין של "ישר!" והחליט להגביר את העיסוק בסוגיית החרדים, במקום להסתפק במסרים כלליים על מנהיגות. בזמן שנתניהו משווק את הפחד מערבים, בנט ממנף את הפחד מהחרדים. זהו בדיוק הנושא שמטריד את הקואליציה ומאיים לייצר טריז בינה לבין חלקים מבסיס התמיכה שלה.

אלא שגם בנט, שהרגיש על הגל בימים האחרונים, "מעד בלשונו" כשאמר שנתניהו יכול להיות שר. ליברמן, שמרוב כותרות כבר קשה לזכור מהו המסר המרכזי שלו (ואולי זאת הסיבה לירידה שלו בחלק מהסקרים), ויאיר גולן, שמוכן לשלם את המחיר הפנים-גושי כדי להישאר בשיח, בין אם בישיבה עם רע"מ ובין אם באמירה מסוף השבוע שחיסול חמינאי האב היה טעות), עטו גם הם על האמירה כמוצאי שלל רב.

יש באופוזיציה מי שבונה על תרחיש 2022 אז מרצ ובל"ד לא עברו, במהופך: אם שתי מפלגות בגוש הקואליציה לא יעברו את אחוז החסימה, זה מפתח הפלדלת לניצחון. כל תרחיש אחר פותח לכל היותר דלתות פנימיות.

לכאורה הקלפים של האופוזיציה טובים יותר על הנייר. היא מאורגנת יותר, ולנתניהו יש כאבי ראש שאין לה. רק שלאופוזיציה חסר עדיין יתרון אחד, קטנטן: הניסיון בניצחון מוחלט בבחירות.

עוד באותו נושא: