במטות הבחירות מסמנים את ה"סוויצ'רים" - מצביעים פוטנציאליים שיכולים לעבור בין הגושים, כאחת מקבוצות המפתח של השבועיים האחרונים. על פי הערכות במפלגות, פוטנציאל המעבר בין הגושים עשוי להגיע לכ־15 מנדטים.
בשבועיים שנותרו עד הבחירות, הם נמצאים תחת זכוכית מגדלת. במטות המפלגות מנתחים אותם, מפלחים אותם ומנסים להבין מה עשוי לגרום להם לשנות את הצבעתם. כאמור, על פי הערכות שונות במפלגות, פוטנציאל המצביעים שעשויים לעבור בין הגושים מגיע לכ־15 מנדטים. זהו אומדן פוליטי, לא נתון מוכח על מספר המצביעים שאכן מתכוונים לעבור. אבל גם אם רק חלק קטן מהפוטנציאל הזה יתממש - המשמעות עשויה להיות דרמטית.
מי הם הסוויצ'רים?
הם מגדירים את עצמם כמסורתיים - לא דתיים ולא חילונים. גיוס חרדים הוא מבין תחומי העניין הבולטים שלהם במערכת הבחירות. הם מתגוררים במקום שיש מספר גבוה של אנשים סוויצ'רים כמוהם: בת ים, חולון, נתניה, ראשון לציון, חדרה והקריות.
קיימים מספר לבטים שעשויים להשפיע עליהם ולהטות את ליבם. לכמה מהם "תרעד היד" מאחורי הפרגוד בקלפי? כמה מהם יבחרו בוינטר או בזליכה? כמה מהם בכלל יצביעו?
הכללים: מה אומרים במטות המפלגות לסוויצ'רים - ועל מה לא מדברים
במטות המפלגות יש כללים ברורים להתקשרות עם הקבוצה הזו, בשל חשיבותה והסיכוי הגבוה שדעתם של החברים בה תוטה. הכלל הראשון הוא שיש להקפיד לא לתקוף את נתניהו באופן אישי. כמו כן, יש להימנע מלתקוף ענייני דת ומדינה.
בשיח על הגיוס, יש למקד את תשומת הלב בהשתמטות ולא למסגר אותו כ"אירוע דתי". לראייה, בדף המסרים לא כתוב "חרדים" - אלא "משתמטים". יש להבטיח מדיניות ימנית: "לא אמסור שטחים", ו-"לא תקום מדינה פלסטינית", וכן להתמקד בשיח על ביצועים ולהדגיש כי "גם אם נתניהו לא יהיה ראש ממשלה - המדינה לא תיפול".
הפנייה אל הסוויצ'רים הוא מאוד ממוקדת. כל אחת מהמפלגות מחזיקה מאגרי מידע, ובאמצעות רשתות חברתיות ושליחת אס-אם-אסים הן מצליחות להגיע לרמת דיוק של שכונות בערים הרלוונטיות.
בסופו של דבר, הקרב על הסווייצ'רים אינו רק קרב בין נתניהו לראשי האופוזיציה. הוא גם קרב בין ההרגל לבין הרצון בשינוי, בין הזהות הימנית לבין הביקורת על הממשלה, ובין הרצון להעניש פוליטית לבין החשש מתוצאה שאינה רצויה. כולם מחפשים את הסוויצ'רים. כולם רוצים לדעת כמה מהם באמת קיימים. אבל התשובה החשובה היחידה תתקבל בקלפי: כמה מהם אכן יעשו את הסוויץ'.