יו"ר מפלגת זהות ומספר 2 ברשימת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ', משה פייגלין, הציג ביום רביעי (7 באוקטובר) בריאיון לפודקאסט "הכל פתוח" של אבי שושן תוכנית לצמצום דרמטי של מעורבות המדינה בחיי האזרחים. פייגלין, המזוהה עם הימין הדתי, קרא לסגור שני שלישים ממשרדי הממשלה, להפסיק את המימון הציבורי לישיבות ולמוסדות תרבות ולהעביר סמכויות מהשלטון לידי האזרחים והקהילות. עמדותיו מציפות פערים אידיאולוגיים בינו לבין תפיסות המזוהות עם מפלגתו של סמוטריץ'.
פייגלין הבהיר כי מבחינתו, צמצום המנגנון הממשלתי הוא אחד הצעדים המרכזיים הנדרשים לשינוי היחסים בין המדינה לאזרח. "צריך לקצץ את מספר משרדי הממשלה בשני שלישים לפחות. לא יותר מ-11 משרדי ממשלה", אמר. בין המשרדים שאת פעילותם הוא מבקש לבטל נמצאים משרד החינוך ומשרד התרבות והספורט, לצד גופים נוספים שלדעתו פועלים לקידום תפיסות אידיאולוגיות באמצעות כספי הציבור.
את הביקורת החריפה ביותר הפנה למשרד החינוך, שאותו תיאר כ"משרד האנטי-חינוך" וטען כי הוא מקדם בורות ואג'נדות פוליטיות במקום להעניק חינוך אמיתי. כשנשאל אם הוא רואה בעצמו גרסה ישראלית של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי, המזוהה עם קיצוצים נרחבים במנגנון הציבורי, השיב: "בקטע הכלכלי בוודאי שכן".
גם הישיבות מחוץ לתקציב המדינה
אחת העמדות הבולטות שהציג פייגלין נוגעת למימון מוסדות התורה. אף שהוא מזוהה עם הציבור הדתי ומשובץ במקום השני ברשימתו של סמוטריץ', הוא סבור כי המדינה אינה צריכה לתקצב ישיבות או את לימודיהם של תלמידי הישיבות, וכי המוסדות צריכים להתבסס על תרומות ומימון פרטי. לשיטתו, התלות בתקציבים ממשלתיים פוגעת בעצמאותם ומכפיפה אותם להחלטות פוליטיות.
פייגלין הציג את הישיבות בארצות הברית כדוגמה למוסדות תורה המתקיימים מתרומות, וטען כי גם בישראל קיימים מקורות מימון פרטיים שיכולים לתמוך בעולם התורה. מבחינתו, ביטול התקצוב אינו מכוון נגד לימוד תורה, אלא נועד לנתק את הקשר שבין מוסדות דת לבין השלטון.
אותו עיקרון, לדבריו, צריך לחול גם על מוסדות תרבות ועל תחומי לימוד אקדמיים. פייגלין מתנגד לכך שאזרחים יידרשו לממן באמצעות כספי המיסים מוסדות או תכנים המנוגדים להשקפת עולמם. לשיטתו, אין הצדקה לחייב אדם חילוני לממן לימודי תורה, כשם שאין הצדקה לחייב אדם דתי לממן פעילות תרבותית או אקדמית שהוא מתנגד לה.
המשמעות של תפיסתו רחבה יותר מקיצוץ תקציבי: פייגלין מבקש לשנות את האופן שבו המדינה מחלקת כספים לתחומי דת, חינוך ותרבות, ולהעביר את האחריות למימון חלק ניכר מהפעילות לידי הציבור עצמו.
"יש המון מסחרה בדת": לא לכפות אורח חיים על הציבור
בהמשך הריאיון תקף פייגלין את הרגולציה הממשלתית ואת הגופים המפקחים על ענפים במשק. הוא סיפר כי במסגרת קמפיין מפלגתו יצא ליום צילומים מול מועצות החלב, הדבש והפרחים ורשות מקרקעי ישראל, שאותן הציג כדוגמה למנגנונים המגבילים את החופש הכלכלי.
"אני קורא לזה ברית המועצות הישראלית", אמר. לטענתו, הגופים הללו מונעים מהציבור ליהנות מהשפע הכלכלי במשק ומקשים על אזרחים להתמודד עם יוקר המחיה. הוא גם מתח ביקורת על קנסות גבוהים המתוכננים לדבריו בתחום התחבורה, על צמצום השימוש במזומן ועל הרחבת השימוש באמצעי זיהוי ביומטריים.
"האזרח שייך למדינה ולא המדינה שייכת לאזרח. זה טוטליטרי לגמרי", טען פייגלין. לדבריו, הרחבת סמכויות המדינה לאורך השנים באה על חשבון חירות הפרט, גם כאשר היא מוצגת כאמצעי להגנה על הציבור.
מספר 2 של סמוטריץ' — עם תפיסה כלכלית אחרת
עמדותיו של פייגלין מקבלות משמעות פוליטית נוספת לנוכח מקומו השני ברשימת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'. בעוד שהציונות הדתית ההיסטורית ראתה במשרד החינוך מוקד השפעה מרכזי ובתמיכה במוסדות דת וחינוך חלק מתפקידה של המדינה, פייגלין מבקש לצמצם את המעורבות הממשלתית דווקא בתחומים הללו.
הפער בולט במיוחד בסוגיית תקצוב הישיבות. בעוד שחלקים נרחבים בציבור הדתי רואים בתמיכה הממשלתית בעולם התורה חובה של המדינה, פייגלין מבקש להפסיק אותה לחלוטין ולהעביר את האחריות למימון לידי הציבור. גם בנושאי דת ומדינה הוא מציג גישה המבקשת להעניק משקל רב יותר להחלטות מקומיות, במקום לקבוע מדיניות אחידה לכלל האזרחים.
עם זאת, פייגלין אינו מבקש לוותר על זהותה היהודית של ישראל. הוא מתאר את מפלגתו כ"בית חב"ד פוליטי", בעל זהות יהודית ולאומית ברורה, אך כזה שמאפשר מקום גם למי שאינו שותף להשקפת עולמו.
את העיקרון שמחבר בין סגירת המשרדים, הפסקת המימון לישיבות ולתרבות והצמצום בכפייה הדתית סיכם במשפט: "אנחנו בזהות רוצים את כל הארץ, אבל כמה שפחות מדינה".