סקר מעריב שמתפרסם היום (חמישי) מצביע על התחזקות של הליכוד במנדט אחד, שמעלה את גוש הקואליציה ל-52 מנדטים, לעומת 51 בסקר הקודם. מנגד, גוש האופוזיציה הציונית נחלש במנדט ועומד גם הוא על 52. מפלגת ישר! בראשות גדי איזנקוט שומרת על מעמדה כמפלגה הגדולה ביותר עם 21 מנדטים, בעוד הליכוד בראשות בנימין נתניהו עולה ל-20.
על פי הסקר, מפלגת ביחד בראשות נפתלי בנט זוכה ל-13 מנדטים. הדמוקרטים בראשות יאיר גולן נחלשים במנדט לתשעה, בדומה לישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן שנותרת עם תשעה. עוצמה יהודית בראשות איתמר בן גביר יורדת במנדט לשמונה, ואילו יהדות התורה וש"ס זוכות בשבעה מנדטים כל אחת.
הרשימה הערבית המשותפת של חד"ש, תע"ל ובל"ד זוכה לשבעה מנדטים, ואילו הרשימה המשותפת של הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ' וזהות בראשות משה פייגלין מתחזקת במנדט לשישה. רע"ם בראשות מנסור עבאס זוכה לחמישה מנדטים, בעוד מפלגת עמך ישראל בראשות עופר וינטר ומפלגת המילואימניקים והכלכלית בראשות יועז הנדל וירון זליכה זוכות בארבעה מנדטים כל אחת.
בחלוקה לגושים, קואליציית נתניהו, הכוללת את מפלגתו של עופר וינטר, זוכה ל-52 מנדטים, עלייה של מנדט לעומת הסקר הקודם. גוש האופוזיציה הציונית יורד ל-52 מנדטים, לעומת 53 בשבוע שעבר. המפלגות הערביות זוכות יחד ל-12 מנדטים, ואילו רשימתם של הנדל וזליכה מקבלת ארבעה מנדטים נוספים ואינה נכללת בחישוב שני הגושים.
מתחת לאחוז החסימה נמצאות כחול לבן בראשות בני גנץ עם 0.9%, מפלגת הציבור החרדי בראשות מוטי לייטנר עם 0.8%, נעם לישראל בראשות אבי מעוז עם 0.6% וצומת בית ישראל בראשות גדי יברקן עם 0.3%.
בשאלת ההתאמה לראשות הממשלה, גדי איזנקוט ממשיך להוביל על נתניהו עם 46% לעומת 40%, פער של שש נקודות אחוז. מול נפתלי בנט מצמצם נתניהו את הפער לשתי נקודות בלבד: 44% מעדיפים את בנט לעומת 42% את נתניהו. לעומת זאת, מול אביגדור ליברמן מוביל נתניהו עם 44% לעומת 38%.
בשאלה נפרדת, שבה התבקשו המשיבים לבחור את מי היו רוצים לראות כראש הממשלה לאחר הבחירות מבין כמה מועמדים, נתניהו מוביל עם 38%, עלייה לעומת 34% בסקר שנערך ב-24 בספטמבר. אחריו איזנקוט עם 24%, בנט עם 14%, ליברמן עם 6% ויאיר לפיד עם 3%. שמונה אחוזים אינם מעוניינים באף אחד מהמועמדים ושבעה אחוזים השיבו שאינם יודעים.
בקרב מצביעי האופוזיציה הציונית, 46% מעדיפים את איזנקוט לראשות הממשלה, לעומת 29% שמעדיפים את בנט ו-12% את ליברמן. בקרב מצביעי הקואליציה, 84% מעדיפים את נתניהו.
הסקר בדק גם את עמדות הציבור בנוגע להרכב הממשלה הבאה. 59% מהמשיבים מתנגדים לכך שמפלגה ערבית תהיה חלק מהקואליציה לאחר הבחירות, לעומת 36% שתומכים באפשרות. מבין התומכים, 16% תומכים בכך לחלוטין ו-20% מוכנים לכך רק אם לא תהיה דרך אחרת להקים ממשלה. בקרב מצביעי הקואליציה, 93% מתנגדים לצירוף מפלגה ערבית, בעוד 58% ממצביעי האופוזיציה הציונית תומכים בכך.
לעומת זאת, צירוף מפלגה חרדית לקואליציה זוכה לתמיכה של 53% מהישראלים, בעוד 41% מתנגדים לכך ו-6% אינם יודעים. בקרב מצביעי הקואליציה 87% תומכים במהלך, לעומת 27% בלבד בקרב מצביעי האופוזיציה הציונית.
ממצא נוסף בסקר נוגע למוטיבציה להצביע בבחירות. 78% מהמשיבים אומרים כי הם בטוחים שיגיעו להצביע, 18% מעריכים שיגיעו ו-4% מעריכים או בטוחים שלא יצביעו. בקרב מצביעי האופוזיציה הציונית, 86% בטוחים שיגיעו לקלפי, לעומת 81% בקרב מצביעי הקואליציה.
בחלוקה למפלגות, הביטחון הגבוה ביותר בהגעה להצבעה נרשם בקרב מצביעי ש"ס, עם 93%, ומצביעי הדמוקרטים, עם 91%. מנגד, רק 68% ממצביעי יהדות התורה ו-61% ממצביעי רע"ם בטוחים שיצביעו.
באשר לביטחון בבחירת המפלגה עצמה, 45% מהמשיבים בטוחים לחלוטין שיצביעו למפלגה שציינו ו-46% די בטוחים בכך. תשעה אחוזים אינם בטוחים בבחירתם. בקרב מצביעי עמך ישראל של עופר וינטר נרשם שיעור נמוך יחסית של ביטחון מוחלט בבחירה, 31% בלבד.
הסקר נערך עבור מעריב על ידי לזר מחקרים בראשות ד"ר מנחם לזר, באמצעות פאנל המשיבים האינטרנטי Panel4All, בתאריכים 7–8 באוקטובר 2026. השתתפו בו 700 משיבים, המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל מגיל 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית עומדת על 3.7% ±.