רוב המגיבים שהתייחסו להסבריו של יוסף חדאד על שינוי עמדתו בנוגע למדינה פלסטינית לא השתכנעו מגרסתו - כך עולה מניתוח שערכה חברת Scooper לכמעט 3,000 תגובות ל-11 פוסטים שפרסם ברשתות החברתיות בעקבות הסערה.
מבין המגיבים שעסקו בשאלה אם חדאד אכן חזר בו מעמדתו, 62% לא האמינו לו, לעומת 33% שהביעו בו אמון. 5% נוספים האמינו כי שינה את דעתו, אך טענו שעצם תמיכתו בעבר במדינה פלסטינית פוסלת אותו.
הסערה פרצה לאחר שביום שבת האחרון הופץ קטע מראיון שנתן חדאד, מספר 2 במפלגת "עמך ישראל" של עופר וינטר, לערוץ "אל-ערבייה" בשנת 2021. בקטע, שנחשף על ידי העיתונאי מוחמד מג'אדלה, נשמע חדאד אומר כי "הפתרון הסופי, אינשאללה, הוא מדינה פלסטינית".
חדאד הגיב לפרסום בשורת פוסטים וטען כי הסרטון ערוך וכי שינה את דעתו במהלך מבצע "שומר החומות". הוא קרא "לשים סוף לספינים ולשקרים". אלא שבהמשך פורסם ב"ישראל היום" ראיון נוסף עמו, שנערך כחודשיים לאחר המבצע, ובו הוצג כי גם אז תמך במדינה פלסטינית, בכפוף לשמירת ביטחונה של ישראל.
בהמשך השבוע פרסם חדאד סרטונים נוספים שבהם טען כי הוא "המאוים מספר אחת על ידי הפלסטינים" וכי פעילותו בשנים האחרונות היא ההוכחה האמיתית לזהותו. עוד טען כי בצלאל סמוטריץ' והרשימה המשותפת משתפים פעולה ב"קמפיין מתוזמן" נגדו. בכירים בליכוד מסרו בתגובה כי "הדברים מדברים בעד עצמם".
62% לא השתכנעו, 33% האמינו
Scooper ניתחה כמעט 3,000 תגובות ל-11 הפוסטים שפרסם חדאד בפייסבוק, X, אינסטגרם וטיקטוק בעקבות הסערה. כמחצית מהתגובות עסקו בשאלה האם חדאד אכן חזר בו מעמדתו. מתוכן, 62% הביעו חוסר אמון בגרסתו, 33% האמינו לו ו-5% סברו כי אמנם שינה את עמדתו, אך שתמיכתו בעבר במדינה פלסטינית פוסלת אותו.
בקרב המגיבים שלא האמינו לגרסתו, הטענה הנפוצה ביותר הייתה כי הסרטון אמיתי ולא ערוך. 28% מהם טענו כי חדאד מעדיף להגדיר את הדברים כשקר במקום להודות בהם ולהסבירם. 14% טענו כי הוא מציג שני פרצופים ומדבר באופן שונה בעברית ובערבית, ו-11% כתבו כי אי אפשר להאמין לערבי או למשת"פ.
מנגד, בקרב המגיבים שהאמינו לחדאד, 37% טענו כי מדובר בקמפיין הכפשה מתוזמן לקראת הבחירות שנובע מפחד מכוחו הפוליטי. 16% נוספים טענו כי בני אדם יכולים לשנות את דעתם, במיוחד בעקבות אירועי 7 באוקטובר.