בדיון בבג"ץ בעניין רומן גופמן, נזף השופט אלכס שטיין בחריפות בעו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון. שטיין דרש ממנו לטעון "כמו שעורך דין טוען, ולא כמו פובליציסט שרוצה להיות בטלוויזיה".
גם השופטת דפנה ברק-ארז נזפה בשרגא והציעה לו למקד את טיעוניו במישור המשפטי. וזו אינה תופעה חדשה. גם השופטים היוריסטוקרטים ביותר, ובכלל זה הנשיאה בדימוס אסתר חיות, גילו לא אחת אי-שביעות רצון מהאופן הפוליטי שבו שרגא טוען בבג"ץ.
האופן הגס שבו עו"ד שרגא מכניס פוליטיקה לטיעון המשפטי בבג"ץ חותר תחת מעטה הלגיטימיות שהיוריסטוקרטיה מבקשת לפעול במסגרתו. הוא בעצם מוציא מהארון את העובדה שהמערכת המשפטית כיום פועלת לשמר את מוקדי הכוח של ההגמוניה הישנה, אך משתדלת לעשות זאת תחת מעטה "המשפט", למרות שכבר איננו מצויים בעולמות של משפט.
אנחנו מצויים בעולמות של "הדין" - כלומר, האופן שבו בית המשפט מייצר נורמות שאין להן זכר בחוק - ולא בעולמות של "החוק" כפי שנתקבל בכנסת.
גם היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה פועלת באופן דומה לשרגא. גם היא עורכת דין ברמה בינונית ומטה, ונשיא בית המשפט העליון בדימוס אשר גרוניס התנגד למינויה, משום שלדבריו הדבר שקול ל"מינוי תת-אלוף לרמטכ"ל". בהרב מיארה אינה פועלת כלל כמשפטנית, אלא כסוכן כוחני של ההגמוניה הישנה בשימור מוקדי הכוח שלה.
די לעיין בחוות הדעת "המשפטיות" של ד"ר גיל לימון, המשנה שלה, כדי להבין שאין כל קשר בינן לבין "החוק" או "המשפט". כל מי שמבין דבר אחד או שניים במשפט רואה שמדובר בסוג של "ממבו ג'מבו" משפטי, "סלט מילים", שאין לו שום קשר לטקסט של החוק או לכוונת מנסחיו, ושכל מטרתו היא לבצע סיכול ממוקד למינויים המזוהים עם ההגמוניה החדשה. משפט, זה לא.
ההתנגדות המקצועית של גרוניס למינוי בהרב מיארה מהדהדת את התנגדותו הידועה של נשיא בית המשפט העליון בדימוס מאיר שמגר למינויה של דורית ביניש לבית המשפט העליון. שמגר התנגד לכך משום שסבר שרמתה המקצועית של ביניש נמוכה.
אבל ביניש לחצה, ואהרן ברק נכנע, ומיד לאחר ששמגר פרש פעל ברק להכניסה לבית המשפט העליון. ולאחר שמונתה, ביניש פעלה באופן פוליטי מובהק כדי לחסום משפטנית מבריקה כמו נילי כהן, רק משום שחששה שתאפיל עליה - שזה המקור ההיסטורי של הסכסוך בין פרופ' דני פרידמן, מקורבה של כהן, לבין אהרן ברק.
כל משפטן סביר יאמר שמעיון בפסקי הדין של ביניש - שבזכות שיטת הסניוריטי אף כיהנה כנשיאת בית המשפט העליון - עולה שרמתה נמוכה, שההנמקה המשפטית שם קלושה, ושקיימת בעיה של חוסר עקביות בפסיקה שלה עצמה.
כי ביניש, כפרקליטת מדינה, הייתה מיומנת מאוד בניהול מאבקי כוח, אך היתה חסרה את החדות המשפטית הנדרשת מתפקיד כזה. ומי שמילא עבורה את החסר הזה היה העוזר המשפטי המוכשר והאמביציוזי שלה, שי ניצן, שלימים התגלה כפרקליט מדינה כוחני בעצמו.
ההגמוניה הישנה הרסה את עולם המשפט. כיום לא ניתן ללמד משפט חוקתי על בסיס עקרונות יציבים וניתנים לצפייה. האינדיקציה החזקה ביותר לניבוי תוצאות פסק דין היא הרכב השופטים וניתוח, מנקודת ראות סוציולוגית, של המשפט כזירת מאבק בין קבוצות סוציולוגיות על שליטה.
אליעד שרגא, גלי בהרב מיארה ודורית ביניש הם הוכחה לכך שפוליטיזציה של המשפט באה יד ביד עם רמה משפטית נמוכה. ולמעשה, ככל שהרמה המשפטית נמוכה יותר, כך העכבות מפני השחתה פוליטית של המשפט הולכות ופוחתות.