logo

יש נדידה, אין הכרעה: האיחוד של בנט ולפיד משחזר את ההיסטוריה

129

סקר וואלה מצביע על תזוזות פנימיות בגושים הפוליטיים - אך ללא שינוי במאזן הכוחות. התוצאות בשטח: סיבוב פרסה בקרב מצביעי "הימין הרך", החיבורים בין המפלגות לא מצליחים לייצר מומנטום חדש, והמאבק האמיתי נותר על קולות בודדים שיכולים להכריע את הבחירות

יהודה שלזינגר
יהודה שלזינגרעודכן לאחרונה 27/04/2026 - 16:30
יאיר לפיד ונפתלי בנט מצהירים על איחוד מפלגתם, 'ביחד' ברשות בנטצילום: יותם רונן

חיבורים פוליטיים אמורים להגדיל כוח. התקווה של המפלגות היא ששניים ועוד שניים לא שווים ארבעה, אלא שבעזרת אווירה ציבורית ומומנטום שניים ועוד שניים יביאו הרבה הרבה יותר. ההיסטוריה הפוליטית הוכיחה שלא תמיד זה קורה. ב-2013 הליכוד היו עם 27 מנדטים, ישראל ביתנו עם 15 מנדטים, והחיבור ביניהם הביא 31 מנדטים ואכזבה.

על פי סקר וואלה מהבוקר, החיבור בין נפתלי בנט ליאיר לפיד, שאמור היה לייצר בלוק גדול, יציב ומושך קולות, הביא ארבעה מנדטים פחות מאשר בריצה נפרדת.

למה זה קורה? יכול להיות שהתשובה נעוצה בסוגיית הזהות. בנט בונה את עצמו כ"ימין אחראי", ממלכתי, כזה שיכול למשוך גם מאוכזבי נתניהו. לפיד, בתפיסותיו האישיות, הוא מרכז, אבל בחוגים מסוימים נתפס כשמאל. מצב כזה עלול להרחיק מצביעים ולא למשוך עוד.

בנט ולפיד במליאה לקראת הדיון על פיזור הכנסת 27 ביוני 2022
החיבור בין נפתלי בנט ליאיר לפיד, שאמור היה לייצר בלוק גדול - הביא 4 מנדטים פחות מבריצה נפרדת צילום: ראובן קסטרו

התוצאה: סיבוב פרסה בקרב מצביעי "הימין הרך"

המספרים בסקרים מחזקים את התחושה הזו. במקביל לירידה של החיבור, בנימין נתניהו דווקא מתחזק. זה לא מקרי. יש כאן תנועה הפוכה: מצביעי "ימין רך", כאלה ששקלו לבחור בבנט, עשויים לראות את החיבור ללפיד ולחזור ימינה, לליכוד. לנתניהו.

שני המרוויחים מהמהלך הם איווט ליברמן, שאנשיו כבר מדקלמים את דף המסרים "אנחנו מפלגת הימין היחידה", וגדי איזנקוט, שעלה בסקר ל־15 מנדטים. סביר להניח שהנשאלים רואים באיזנקוט כאלטרנטיבה "בטוחה": ביטחוניסט, ממלכתי, לא מתלהם. בעוד בנט ולפיד מייצרים רעש פוליטי, איזנקוט מייצר שקט. ובפוליטיקה הישראלית, לפעמים, שקט שווה מנדטים.

יאיר לפיד, נפתלי בנט, הכרזה על הקמת מפלגת "ביחד", 26 באפריל 2026
הקרב האמיתי של הבחירות הקרובות - קרב חמשת המנדטים המסוגלים לעבור מגוש לגוש ולהכריע צילום: ראובן קסטרו

יש נדידה, אין הכרעה

התמונה הגדולה חשובה לא פחות מהתזוזות בתוך הגוש. במבט על מפת הגושים, אין הכרעה: 59 לאופוזיציה מול 51 לקואליציה. המשמעות פשוטה - לא התרחש מפץ בין-גושי. לא זלגו חמישה-שישה מנדטים מהימין לשמאל. אין "מהפך". יש בעיקר תזוזות פנימיות בתוך אותו מחנה.

וזה מוביל לנקודה אולי הכי חשובה בסיפור הזה: האשליה במספרים. אם מחברים את בנט, לפיד ואיזנקוט, מגיעים ל-42 מנדטים. מספר דומה מאוד למספר המנדטים עליו עמד בני גנץ לפני כמה חודשים, כשהיה בשיאו עם 35 עד 38 מנדטים. כלומר, רוב הכוח הזה כבר היה שם. הוא פשוט התפזר, החליף כתובות, שינה מיתוג. לא הצטרפו המונים חדשים. אותם מצביעים זזו מגנץ לחבריו איזנקוט, לפיד ובנט.

נדידה של מנדטים בלי חדירה אמיתית לגוש היריב, בלי שבירת תקרת הזכוכית של הימין, לא תביא להם הכרעה. חיבורים, מרשימים ככל שיהיו, לא מספיקים אם הם לא מביאים קהלים חדשים. אין פיצוח בקרב האמיתי של הבחירות הקרובות - קרב חמשת המנדטים שנחשבים כמי שמסוגלים לעבור מגוש לגוש ולהכריע את התוצאה.

עוד באותו נושא: