בית המשפט העליון קבע היום (ראשון) כי ייערך דיון דחוף בעתירות לביזיון בית המשפט הנוגעות לאי-אכיפת חובת הגיוס על בני הישיבות, וזאת לא יאוחר מסוף חודש פברואר. הדיון יתקיים בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים בראשות המשנה לנשיא נעם סולברג, ובהשתתפות השופטים דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר ועופר גרוסקופף.
ההחלטה ניתנה בעקבות בקשות שהגישו התנועה לאיכות השלטון, פורום חומת מגן לדמוקרטיה ועותרים נוספים, במסגרת כמה עתירות העוסקות באי־יישום פסקי הדין הקודמים של בג"ץ בנושא גיוס החרדים. בית המשפט הורה למדינה להגיש הודעת עדכון מפורטת עד שבוע לפני מועד הדיון, ובה לפרט את כלל ההטבות הניתנות בקשר ישיר או עקיף להשתמטות מחובת הגיוס, לצד הצעדים שגורמי המקצוע סבורים כי יהיו בעלי אפקטיביות גבוהה לאכיפת החובה.
בהחלטה נקבע כי המדינה תידרש להציג הן את התשתית העובדתית הקיימת והן את המסגרת הנורמטיבית המסדירה את המצב כיום. בנוסף, תתבקש הממשלה לעדכן את בית המשפט בתוצרי עבודת הצוות שעל הקמתו נמסר בהודעת המדינה מיום 20 בינואר 2026. שאר הצדדים להליך יורשו להגיב להודעת המדינה עד שלושה ימים לפני מועד הדיון, ובית המשפט הדגיש כי לנוכח לוחות הזמנים, כל כתבי הטענות יוגשו בתמצית.
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד ד"ר אליעד שרגא, מסר בעקבות ההחלטה כי מדובר בהידוק הפיקוח השיפוטי על הממשלה, והזהיר כי המשך הימנעות מאכיפת חוק הגיוס על כ־110 אלף משתמטים עלול להוביל להטלת סנקציות שיפוטיות. לדבריו, "בית המשפט דורש תשובות ברורות - ואנחנו נוודא שהמדינה לא תוכל להמשיך להתעלם מהפסיקות".
הדיון הקרוב צפוי להציב את מדיניות שר הביטחון והממשלה כולה תחת בחינה שיפוטית ישירה, בשאלה האם המדינה אכן מקיימת את חובת האכיפה שנקבעה בפסקי הדין הקודמים, או שמדובר בהמשך גרירת רגליים שעשויה להיחשב ביזיון בית המשפט.