בסביבת ראש הממשלה בנימין נתניהו דחו לפני שבועיים את הצעת הפשרה של נשיא המדינה יצחק הרצוג, לפיה נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ימנה את הרכב ועדת החקירה הממלכתית ל-7 באוקטובר בהיוועצות עם המשנה המיועד השופט נעם סולברג. וואלה עושה סדר בשאלות איך נהוג למנות ועדת חקירה ממלכתית, מתי בג"ץ יכול להתערב ומה צפוי להיות.
מינוי ועדת חקירה ממלכתית:
לממשלה יש את הסמכות להקים ועדת חקירה ממלכתית בהחלטת ממשלה. כמו כן, ועדת ביקורת המדינה בכנסת מוסמכת גם היא להקים ועדת חקירה ממלכתית.
מינוי חברי הוועדה:
לפי החוק, נשיא בית המשפט העליון ממנה את חברי ועדת החקירה הממלכתית.
ועדות חקירה ממלכתיות שהוקמו:
עד היום הוקמו 20 ועדות חקירה ממלכתיות, שהאחרונות הן ועדות החקירה לאסון מירון ולפרשת הצוללות.
מה יקרה הלאה:
הממשלה צריכה להשיב לבג"ץ עד תחילת חודש מאי מהי עמדתה בנושא הקמת ועדת החקירה הממלכתית.
האם בג"ץ יתערב בהקמת ועדת החקירה הממלכתית?
נכון להיום, אין פסק דין של בג"ץ שמחייב הקמת ועדת חקירה ממלכתית. ישנן קביעות של בג"ץ לפיהן על הממשלה לקיים דיון בנושא הקמת הוועדה ולשקול את הנושא. הממשלה אכן דנה ועדכנה את בג"ץ שאיננה רוצה להקים ועדת חקירה כל זמן שהמלחמה לא הסתיימה.
הנשיא הרצוג נפגש בשבוע שעבר עם משפחות מועצת אוקטובר שדורשות את הקמתה של ועדת חקירה ממלכתית ל-7 באוקטובר. בפגישה סוכם שהנשיא ינסה לסייע בהגעה להסכמות עם הממשלה ברקע ההתנגדות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושל שרים נוספים לוועדה שתמונה בידי הנשיא עמית.
המהלך נועד לרכך את ההתנגדות בממשלה להקמת ועדת חקירה ממלכתית, שלפי החוק ממונה בידי נשיא בית המשפט העליון. הנשיא הנוכחי עמית נחשב לסדין אדום בעיני הקואליציה, ומוחרם על ידי שר המשפטים יריב לוין ורבים בממשלה מאז בחירתו. המשנה לנשיא, השופט נועם סולברג, נחשב לשופט שמרן לעומת עמית, והוא מקובל יותר בקרב חוגי הימין. בשבועות האחרונים גורמים פוליטיים בימין, בתוך הממשלה ומחוצה לה, העלו את שמו בניסיון למצוא פשרה להקמת ועדת חקירה ממלכתית.