התרגשות עצומה: עומר, אלי-ה, עומר, אברה, טל והישאם בישראל

עומר ונקרט, אלי-ה כהן ועומר שם טוב הגיעו לישראל מוקדם יותר, והוסקו לבתי החולים. כהן ושם-טוב הגיעו לבית החולים בילינסון יחד עם משפחותיהם, ונופפו לשלום מהחלון. לפני כן, הועברו לצלב האדום בנקודת המסירה ברפיח. טל שהם ואברה מנגיסטו שוחררו מוקדם יותר, והגיעו לבתי החולים, איכילוב ובילינסון, בהתאמה. עומר ונקרט, אליה כהן, עומר שם טוב וטל שהם נחטפו כולם ב-7 באוקטובר, ונמצאים בשבי חמאס כבר יותר מ-500 ימים.

ד"ר לנה קורן פלדמן, מנהלת בית החולים בילינסון, אמרה בהצהרה לעיתונאים הערב שעומר, אליה, טל ועומר עברו תקופה קשה בשבי. "לא נפרט על מצבם של השבים, המפגש עם המשפחות היה עוצמתי ומרגש. חלקם עברו אירועים קשים ונלווה אותם בבילינסון וגם לאחר השחרור. הטיפול בשבים הוא משימה לאומית".

"בשעה זו, כאשר השמחה מהולה בכאב, ליבנו עם המשפחות החטופים בשבי החמאס - המשימה לא תושלם עד אחרון החטופים. כמה טוב שבאתם הביתה וכמה טוב לראות אתכם שוב".

באיכילוב, המשנה הרפואי למנכ"ל בית החולים, פרופ' גיל פייר, אמר על מצבם של אברה והישאם כי הוא תקין: "חזרתם מייצרת מציאות מורכבת. אנו מרגישים זכות וחובה גדולה בבחירה בנו להוביל את הטיפול במורכבויות הללו שלא הכרנו עד כה. גם הישאם וגם אברה הגיעו במצב גופני תקין שאפשר להם להיפגש עם משפחותיהם לאחר ציפייה ממושכת ומייסרת. נמשיך להעריך בימים הקרובים וגם לאחריהם, את מצבם לא רק מבחינה גופנית. נתאים את הקצב אליהם ובהתאם להעדפותיהם ושל משפחתם שזכינו להכיר".

עומר ונקרט תועד על המסוק בדרכו לבילינסון, כאשר הוא עונד שרשרת שהכינו לו עם מילות השיר "איזה יום היה לי סמואל". על פי עדויות של אנשים שהיו איתו בשבי, עומר נהג לשיר את השיר הזה בשבי. בשעה שנחת בבית החולים קראו לו חבריו: "אוהבים אותך", בעוד שהשיר התנגן ברקע.

בני משפחתו של שהם התכנסו יחד עם חבריו בתל אביב לצפייה משותפת בחזרתו. "טל חוזר", קראו ומחאו כפיים כשהזכירו את שמו בטלוויזיה, ותלו שלט עם תמונתו והכיתוב "אבא טל, כמה ציפינו וחיכינו לשובך".

לאחר שראו אותו יוצא מרכב החמאס קראו בהתרגשות בני המשפחה: "הוא הולך על הרגליים, אותה הליכה", ופרצו בבכי. כשיצא אברה מנגיסטו קראו: "הנה גם אברה על הרגליים".

אחרי עשור מורט עצבים - בני המשפחה של אברה התאחדו עימו בנקודת הקליטה ברעים.

אוראל שטרית, חברת משפחה וחברה בקהילת "סופרים את אברה", שיתפה בתחושותיה לקראת שחרורו. "מחד, אנחנו חווים התרגשות גדולה מאוד, ומאידך אנחנו לא מנותקים מהמצב במדינה ומחכים ליום שבת", אמרה אוראל. "אמא אגרנש ואבא איילין יזכו לחיבוק של אברה לאחר יותר מעשור. האמנתי תמיד שהיום הזה יגיע ושאברה ישוב לחיק משפחתו", הוסיפה.

גיל אליאס, בן משפחה ופעיל להשבת אברה, ואמר ש"אנחנו ברגשות מעורבים. מצד אחד, חוזרים חללים מהשבי ומצד שני אברה אמור להשתחרר אחרי עשור". לדבריו, "האמנו שהרגע שבו אברה ישתחרר יקרה. יש שמחה אך הבטן מתהפכת - אנחנו מחכים לו כבר עשור".

עם כניסת הצלב האדום לרצועה והתקדמותו לנקודת השחרור אמר אליאס: "שיא ההתרגשות, סוף סוף זה קורה, מחכים לרגע שחמאס מעביר את החטופים לידי הצלב האדום. זאת תהיה סגירת מעגל של עשר שנים וחצי בין תקווה לייאוש. היום התקווה ניצחה בעיקר בזכות בורא עולם".

יאלו מנגיסטו אחיו של אברה, אמר לוואלה: "אנחנו שמחים שאברה חזר אלינו אחרי יותר מעשור, מצבו הפיזי בסדר, הוא קצת חלש, אבל מצבו סביר, אנחנו מודים לכולם, לכל עם ישראל ולפעילים שליוו אותנו. סיפרתי לאברה על כל התמיכה שקיבלנו".

כלל החטופים עברו עם יציאתם מרצועת עזה ובליווי כוחות צה"ל, למתחם הקליטה ברעים, לפגישה עם בני משפחתם ולאחר מכן לבתי החולים איכילוב ובלינסון.

לאחר שבימים האחרונים המדינה זועזעה מהפעימה בה השתחררו החללים החטופים, בניהם ילדי משפחת ביבס, חזרתם של ששת החטופים, האחרונים שחיים ונכללים בשלב א' של העסקה, מעוררת תקווה בקרב ישראלים רבים.