בן גביר נגד הפסקת אש בלבנון: "טעות חמורה והחמצת הזדמנות היסטורית למיגור חיזבאללה"

חבר הכנסת בני גנץ התייחס לתנאי העסקה האפשרית: "יש תשתית של החלטות ישנות מול לבנון, 1559 או 1701 אבל מה שברור - כל הסדר חייב לאפשר לצה"ל חופש פעולה - גם נגד איומים מיידיים וגם נגד התעצמות מחודשת של חיזבאללה. גם מול כוונות וגם מול יכולות", הצהיר. "צה"ל צריך להמשיך את הפעילות ההתקפית בצורה עצימה יותר גם מול תשתיות לבנוניות אם זה מה שצריך, עד שמגיעים להסדר הרצוי, לברדק הקודם אסור לחזור בשום פנים ואופן".

חבר הכנסת גלעד קריב הביע תמיכה ב הסדרה המסתמנת בלבנון: "אם ניתן להגיע להסדרה בלבנון, ניתן להגיע להסדרה גם בעזה. נתניהו מסרב, המשמעות היא הפקרת החטופים לטובת כיבוש וסיפוח. אם ניתן להגיע להסדרה בלבנון ללא 'ניצחון מוחלט' והשמדה מוחלט של חיזבאללה, ניתן לעשות זאת גם בעזה".

הוא קרא לעסקת חטופים ברצועה ותקף את ראש הממשלה בנימין נתניהו: "כשגורלם של 101 ישראליות וישראלים מונח על הכף. נתניהו מסרב לחתור לסיום המלחמה בעזה ולעסקה מטעמים פוליטיים גרידא. המשמעות אחת - הפקרת החטופים ומשפחותיהם וצעידה מודעת אל עבר כיבוש, סיפוח, והקמת התנחלויות".

גם בתוך הליכוד החלו להישמע התנגדויות להסכם המתגבש. ח"כ דן אילוז, שאינו בעל זכות הצבעה בממשלה או בקבינט, כתב הבוקר ברשת X כי "הדיווחים על עסקה קרובה עם חיזבאללה מעוררים דאגה עמוקה. במקום לנצל את חולשת הארגון לאחר חודשיים של מכות קשות, ההסכם המתגבש מעניק לחיזבאללה הישגים אסטרטגיים ומסכן את ביטחונה של ישראל".

‏לדבריו, "החזרת צבא לבנון לדרום המדינה? זו לא פחות מהונאה עצמית. צבא לבנון נשלט על ידי ממשלה שחיזבאללה הוא חלק מרכזי בקואליציה שלה. זהו אותו צבא שעמד מנגד בזמן שחיזבאללה התחמש וטיפח מערך טילים עצום המאיים על אזרחי ישראל. מנגנון פיקוח בינלאומי? זה מזכיר יותר מדי הסכמי עבר—כאלה שהיו מרשימים על הנייר אך חסרי שיניים, ולא החזיקו מעמד חודשים ספורים".

‏אם הקהילה הבינלאומית באמת מעוניינת לסיים את המלחמה, הוסיף, "שתלחץ על חיזבאללה להיכנע ושתיקח אחריות על מנגנונים אפקטיביים למניעת התעצמותו מחדש. אם היא לא תעשה זאת, לישראל חייבת להיות יד חופשית לתקוף משלוחי נשק בכל מקום שבו הם יאותרו, ללא כל מגבלות דיפלומטיות".