בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא היום (חמישי) צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון לשעבר יואב גלנט. לפי הודעת השופטים צווי המעצר הינם בחשד לביצוע פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות במהלך המלחמה בעזה.
מה הם הצעדים הבאים ואיך הדבר ישפיע על ישראל? וואלה עושה סדר.
מה המשמעות?
- קיים חשש שגלנט ונתניהו ייעצרו בכל מדינה אליה יגיעו, שמכירה בבית הדין. דבר זה מונע מהם לערוך ביקורים מדיניים באותן מדינות.
- ישראל וארצות הברית אינן מכירות בבית הדין. המדינות שמכירות בסמכות בית הדין הן מדינות מערב אירופה, ובהן צרפת, גרמניה ואיטליה. בנוסף אליהן ישנן עוד 121 מדינות שמכירות בסמכות בית הדין.
מה ישראל תעשה?
הכדור נמצא בידיים המדיניות. מי שיידרש לטפל בנושא הוא משרד ראש הממשלה, המל"ל, משרד החוץ והיועמ"שית שיצטרכו להחליט כיצד להגיב.
כעת בישראל יצטרכו להחליט האם להגיב לבית הדין או לנסות להשפיע דרך ארצות הברית ומדינות מערב אירופה על בית הדין שלא יוציא את הצווים.
ההשלכות שיכולות להיות לצווים הן מרחיקות לכת, והן יכולות להוביל לניסיון של מדינות וחברות כלכליות לקדם חרם על ישראל.
בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוקם בשנת 2002 לאחר חתימת חוקת רומא. בחוקה חברות 124 מדינות שמכירות בבית הדין.
בניגוד לבית הדין הבינלאומי בהאג, בית הדין הפלילי דן ביחידים ולא במדינות. סמכויותיו של בית הדין הוא להוציא צווי מעצר נגד ראשי מדינות ושרים בכירים.