בלשכת ראש הממשלה נרשמה היום (שלישי) אנחת רווחה למקרא פסק הדין של בג"ץ בעניין הגיוס הבוקר. אכן, ברמה הערכית וההצהרתית, ההכרעה של תשעת שופטי ההרכב פה אחד היא חד משמעית ודרמטית, היא מטילה על המדינה חובה ברורה לגייס צעירים חרדים ושוללת את המימון מהישיבות שלהם. אבל ברמה הפוליטית והפרקטית - היא רחוקה עדיין מלייצר רעידת אדמה בקואליציית ה-64 של נתניהו. להיפך, בממשלה יש מי שסבור שהיא אף נתנה לו אורך נשימה, והזדמנות לציפוף השורות נגד האויב המשותף - בג"ץ.
כך, זעקות השבר של רוב הפוליטיקאים החרדים, מגפני עד דרעי, שמו בראש יהבם את בית המשפט העליון - אבל לא הזכירו במילה אחת את הממשלה שלהם - שהפרה את החוק באופן גורף והביאה עליהם את הפסיקה הזו מלכתחילה. רק שבג"ץ, על אף האמירה ההיסטורית, למעשה החזיר את הכדור למגרש שלהם - וגם למגרש של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון יואב גלנט ויו"ר ועדת חוץ וביטחון יולי אדלשטיין, שמנהל בימים אלה את הדיונים על חוק גיוס חדש.
שאלת הצלחת נתניהו תלווה את ארבעת השבועות עד פגרת הקיץ
הפסיקה לא כוללת אמירה מפורשת לממשלה כמה חרדים היא צריכה לגייס, ומתי, ורק מציינת את עמדת מערכת הביטחון שהובאה על ידי היועמ"שית שניתן לגייס עוד 3,000 צעירים חרדים בשנה בנוסף למי שכבר גויס כיעד מקובל. ברמה המעשית, ההחלטה מתי ואם לשלוח את צווי הגיוס נתונה כעת לשיקול דעתו של גלנט, שלא בהכרח ימהר כל כך למשוך אליו שוב את האש של הקואליציה, בטח לא כשבכנסת מתנהלים דיונים על חוק שיסדיר את הפטור - והזרקור מופנה בעיקר לכיוונו של נתניהו - וליכולת שלו לגייס רוב לחקיקה שתסדיר את הפטור - ותחזיר לחרדים את התמיכות שנשללו מהם.
השאלה אם הוא יכול לעשות את זה או לא תלווה את ארבעת השבועות הנותרים עד שהכנסת תצא לפגרת הקיץ. מהבחינה הזו, בג"ץ מאפשר לנתניהו לעשות מה שהוא הכי אוהב לעשות - עוד זמן לקומבינות פוליטיות שמשמרות את שלטונו.
כאב הראש הקואליציוני האמיתי
יותר מצוי הגיוס, שתלויים גם בנחרצות היועמ"שית למלא את הפסיקה, כאב הראש הקואליציוני האמיתי - טמון בשאלת הכספים והתמיכות לישיבות ולאברכים החרדים. לעת עתה, המנהיגים החרדיים מנסים לפצות על הקפאת הכספים באיסוף תרומות בחול ומגביות, אבל ללא חוק פטור מגיוס חדש הממשלה לא תצליח להחזיר את התמיכות. האתגר של נתניהו נותר בעינו - לגבש נוסח שיחבר בין הקיצוניים החרדים לליכודניקים המתנגדים שנעמדים על רגליהם הקיצוניות. אם וכאשר הוא לא יצליח - או אז ההנהגה החרדית עשויה להתחיל לאיים בבחירות.